ראש הממשלה בנימין נתניהו, אחוז פחדים מהשואה ומונע ממניפולציות פוליטיות, לא היה יכול להתאפק ורמז על מה שכל העולם משער זה כמעט שני עשורים: צי הצוללות של ישראל הוקם למטרות הרתעה ובעיקר למטרה אחת, שהוגדרה בפרסומים זרים - להעניק לישראל יכולת מכה גרעינית שנייה.
אתמול הגיעה לנמל חיפה - לאחר הפלגה של כ־3,000 מייל מנמל קיל בגרמניה - אח"י רהב, החמישית בצי הצוללות של חיל הים. היא התקבלה בטקס רב רושם, בהשתתפות הצמרת המדינית והצבאית של ישראל. ראש הממשלה אמר בטקס: "מעל לכל, צי הצוללות שלנו משמש להרתעת האויבים השואפים להשמידנו”.
ההחלטה על הקמת צי צוללות מורחב הייתה תוצאה של חשיבה אסטרטגית וניצול הזדמנויות. זה נבע מהחשש שהמזרח התיכון הולך ומתגרען על רקע מאמציה של עיראק להשיג נשק גרעיני בשנות ה־80, גם לאחר שהכור הגרעיני של בגדד הושמד בידי חיל האוויר הישראלי, ובמשך ניסיונותיה למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני. במקביל ניצלה ישראל את זיכרון השואה ורגשי האשמה של גרמניה.
בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה וירי טילי הסקאד מעיראק, שחשפו כי חברות מגרמניה מכרו ציוד לתוכנית הנשק הכימי של סדאם חוסיין, הצליחה ישראל לגרום לגרמניה להסכים לממן לה שתי צוללות חדשות. הסכמה זו הובילה לנכונות נוספת של גרמניה לממן רכישה של עוד שלוש צוללות.
נכון שהמימון הזה גם מסייע לכלכלה הגרמנית ולשימור המספנות בנמל קיל, אך בראש ובראשונה ממשלת הקנצלרית אנגלה מרקל, שנתניהו הודה לה על תרומתה, פועלת למען אינטרסים אסטרטגיים, למרות מדיניות ההתנחלויות וההתנגדות לכיבוש.
לפי פרסומים זרים, ישראל משדרגת את הצוללות כדי שיוכלו לשגר מפתחי הטורפדו שלהן טילים נושאי ראש חץ גרעיני. הטקס אתמול התקיים במעגן הנושא את שמו של יוסקה דרור, ממייסדי הקומנדו הימי ומייסד שייטת הצוללת. אך מי שדחף יותר מכל איש ים אחר לפיתוח צי הצוללות של ישראל, כדי שיהוו זרוע אסטרטגית ומקבילה לחיל האוויר, היה מפקד חיל הים אברהם בוצר ז"ל. לתפיסתו, צי יעיל למילוי משימותיו זקוק לתשע צוללות. שלוש ישמשו במשימות של ביטחון שוטף, שלוש בתחזוקה בנמל, ושלוש במשימות הזרוע הארוכה. לאחר מאבקים רבים, בעיקר תקציביים, נראה שגישתו של בוצר אומצה. חיל הים היה בדרך להצטיידות במספר הכלים שעליו דיבר בוצר, וכבר היה סיכום עם גרמניה לרכוש במחיר מסובסד את הצוללת השישית.
אלא שלאחרונה החליט הרמטכ"ל גדי איזנקוט להשעות את ההחלטה. הוא עשה זאת משיקולי תקציב אך גם מניתוח המציאות החדשה במזרח התיכון. וזו האירוניה: הצוללת אח"י רהב הגיעה לישראל בשבוע שבו אמורות להיות מוסרות הסנקציות הבינלאומיות מעל איראן, בעקבות כניעתה לצמצם את תוכנית הגרעין שלה.
כל עוד איראן מתרחקת, ולו זמנית, מהיכולת להרכיב נשק גרעיני - הצורך של ישראל בצי צוללות מרבי למטרות הרתעה אסטרטגיות אינו בוער. ישראל מקווה שעד 2020 היא תצליח למצוא מקורות מימון מבית ומנדיבות ומרגשי אשמה גרמניים לרכישת צוללת מספר 6. עד אז צי הצוללות ימשיך להוות זרוע הרתעה, גם אם לא מושלם, ולשמש למשימות שעליהן אפשר לומר כי המים הם התחתית: מודיעין ומבצעים חשאיים אחרים.