אין חדש במחנה השמאל. אותה אי נאמנות, אותה תככנות ואותה התנשאות ריקה מתוכן. אלה היו תמיד מסימני ההיכר הבולטים שלו במשך עשרות שנים. פעם, לפני הקמת המדינה, אנשיו של “המחנה" הזה הסגירו חברים באצ"ל לידי הבריטים. הם עשו אז את מה שלעולם לא יישכח להם. באנגליה, בתקופת הסזון, שילחו האנגלים הרוכבים על סוסיהם את כלביהם כדי שירוצו אחרי שועלים – ובארץ ישראל רדפו האנרכיסטים של “המחנה" את לוחמי המחתרת שבראשה עמד אז מנחם בגין כדי למסור אותם לידי המשטרה הבריטית. לפעמים הם גם היו מחזיקים בהם לפני הסגרתם ב"מעצר" בקיבוצים שונים, ומענים אותם כדי לגרום להם לבגוד בחבריהם.
התומכים בהם בכנסת ומחוצה לה ממילא נושאים את שם הדמוקרטיה לשווא. אין להם כל בעיה עם המלשינות של מושאי הערצתם. נושאי דגלו של “המחנה" המחוצף הזה אף פעם לא רצו בדמוקרטיה. הם תמיד רצו באנרכיה וברדיקליזם ובשלטונו של מיעוט חסר עכבות שאין בינו לבין דמוקרטיה וזכויות אדם מאומה.
אנשיו של “המחנה" הזה רוצים לכבוש את השלטון בשיטות טוטאליטריות, אנטי־דמוקרטיות ואפלות.
התרעות פיקוד העורף