דבר כזה לא היה כאן מעולם. אף איש ציבור או נחקר לא נחשף ככה, עירום ועריה. כל מילה שאמר נסרקה, הוצלבה ונבדקה. ואחרי ששמענו את כל סיפורי הזוועה ועלילות הבלהה, התברר שאין בדל של ראיה לבדל של עבירה פלילית. חמש שנים שמענו מגוון אינסופי של סיפורים ואישומים על אשכנזי. מה לא היה שם. מפנסיה להרפז, דרך אישורי כניסה להרפז, דרך כתיבת המסמך, זיוף המסמך, עסקים באיטליה, פגישה עם הרמטכ"ל האיטלקי, פוטש נגד שר הביטחון והדרג המדיני, "מרד קולונלים", שיבוש חקירה, העלמת ראיות, איסוף חומרים, אפילו רומן בין רונית אשכנזי לבועז הרפז. השיא היה באגדת עם לילדים (מפגרים) שלפיה אשכנזי הפעיל מעקבים וחקירות נגד קצין בדרגת אלוף, במטרה "לתפוס" אותו מנהל רומן עם כפופה לו, ולסחוט אותו.
כל זה כדי למצוא מה? הרי היה ברור כמעט מהרגע הראשון שאשכנזי לא ידע שמסמך הרפז מזויף. להפך, הוא היה משוכנע שהמסמך אמיתי, כי כל הפעולות שנסקרו בו התממשו במציאות לנגד עינינו. אני מאמין עד היום שהמסמך אמיתי והולבש עליו לוגו מזויף. כך או אחרת, במה כבר אפשר היה להאשים את אשכנזי? מישהו באמת האמין שיש "פוטש בקריה"? איך הצליח טרלול של אדם אחד (אהוד ברק) לחרפן כל כך הרבה אנשים?
ראש אגף החקירות, יואב סגלוביץ, שניהל את הסיבוב הראשון של החקירה, סבר שאין מקום לחקירה מחודשת. הם המתינו שיפרוש ביולי, וכמעט למחרת בבוקר החליטו לפתוח תיק פלילי חדש. אשכנזי עוד עלול להיכנס לפוליטיקה ולרוץ לבחירות. מישהו צריך לעצור אותו. הם דיברו על "החומרים החדשים". היועץ, אנשיו, פרקליט המדינה, כולם דיברו על חומר חדש שהגיע ממערך התמלולים של הפצ"ר עפרוני. הם שיקרו. היום אפשר להגיד את זה בוודאות. לא הגיע שום דבר חדש. כלום. נאדה. מישהו רצה מאוד שתהיה חקירה פלילית. שי ניצן, שהתנגד לחקירה ביולי, התהפך באוגוסט. וינשטיין נאלץ לזרום. מני יצחקי, שהחליף את סגלוביץ, לא התנגד לקצת זרקורים. הסבל שנגרם לכמות גדולה של אנשים שהקדישה עשרות שנים לביטחון המדינה, לא עניין אותם. הם רצו דם.
השורה התחתונה? תמיר פרדו היה ראש המוסד. איזנקוט הוא הרמטכ"ל. התיקים נגד אשכנזי ואנשיו נסגרים. אהוד ברק בבית, עם אפס תמיכה (אבל הרבה מאוד מיליונים). יואב גלנט הוא השר לענייני עמידר (אבל לא רמטכ"ל). מצד שני, ולצערי, יש עוד דרך להביט על מה שקרה כאן: גבי אשכנזי, שהצטייר כאדם בעל פוטנציאל הנהגה, יצטרך לעבור שיקום ארוך ומייסר ולהתחיל מההתחלה. הם ניכו חמש שנים מחייו, שרפו לו את השנים שבין גיל 55 ל־60, יכול מאוד להיות שאת הנעשה הזה אין להשיב.
מה אעשה או אגיד אם מחר יצוץ בועז הרפז עם קלטת מרשיעה שתוכיח שאשכנזי ניסה לשבש איתו חקירה? שום דבר. אני עדיין אאמין שבין אהוד ברק לגבי אשכנזי, אין בכלל מה להשוות. אסור לשכוח את השתלשלות הפרשה הזו, את הסיבה והמסובב, את ההרס שהותיר אחריו ברק בצה"ל, את הנזק שעוד לא תוקן בשלמותו. לא רק אשכנזי, כל אחד היה מתחרפן ממה שקרה שם.
הפרשה הזו חשפה את חולשותיו. את הפתיל הקצר, את הכבוד האבוד, את יכולת הספיגה הבעייתית. גבי הוא איש טוב, שהיה רמטכ"ל טוב ועודנו ישראלי טוב, מהסוג שאין כאן בשפע. אבל מנוע הבעירה הפנימית שלו נכבה. לפחות בינתיים. הוא צריך לנוח, להתאושש, לחשב מסלול מחדש. הפשע העיקרי שלו היה שמישהו חשב שהוא יכול להיות מועמד לא רע לראשות הממשלה. מאותו רגע נבנתה מכונת המלחמה האדירה שהצליחה לגרוס אותו בין שרשרותיה. אני מקווה שזה מאחוריו, ומאחורינו.
התרעות פיקוד העורף