אני תוהה מתי יפסיקו כבר לבלבל את המוח עם המושג שנקרא “מדינת תל אביב”. מצטער לאכזב את כל מי שמפנטז על קיומה של הוויה חילונית פרועה וליברלית, עם ניחוחות אירופים וכיסי נהנתנות שגורמים לניו יורק להתקנא. המציאות ואני אומר את זה כאדם שמכיר את העיר הזו היטב, אחרת לחלוטין.
בצפון העיר אפילו יותר גרוע. ברחובות המרכזיים יקדמו את פניכם בתים מצועצעים, מצופים בשיש וולגרי, מאוכלסים במתעשרים טריים שמתחרים זה בזה בגודל הרכב, רוחב השעון ונפח עגלת התינוק. כדי להרגיש חלק מהשכונה תצטרכו להצטייד בערכת החובה של תושבי האזור: תיק לואי ויטון אדיר ממדים שניתן להסתתר בו במקרה של פיגוע או גשם, כלב הולך ומתכווץ שאינו משיר שיער ותינוק שזה עתה נולד, מעוטר בחליפת “אדידס” נוצצת ומעיל של “גאנט”.
על דרום העיר אני הס מלדבר. האזור נכבש בידי פליטים ועובדים זרים. לבי יוצא לתושבי המקום ששכונת מגוריהם התרסקה בשל אוזלת יד ממשלתית.
שום דבר ממה שהוצג כאן לא ייחודי לעירו של דיזנגוף. התחלואים לעיל הם חלק אינטגרלי מהמתרחש ברחבי המדינה. תוכלו למצוא אותם בכל עיר ממוצעת בארצנו: ירושלים, חיפה, אילת, חדרה ורחובות. לכן כשמישהו משתמש בהתרסה במונח “מדינת תל אביב”, ברור לי שהוא מעולם לא חי כאן.