וואו, המתח הורג אותי. מה יקרה הערב? האם השופטת איילה חסון תרשיע את גבי אשכנזי במגוון עבירות? כי בכל זאת רדיפה של חמש וחצי שנים, תוך כדי קמפיין תמיכה, הגנה וחיבוק לאהוד ברק, צריך איכשהו להסתיים, לא? אז לפי הטוויטר, איילה כועסת על היועמ"ש יהודה וינשטיין מכמה סיבות: א. שלא המליץ על כתבי אישום - בעיקר בגידה במולדת; ב. סכסוך אישי בין היועמ"ש לשופטת, על חשיפה שלפיה היועמ"ש שט קצת עם רונאל פישר; ג. האם זה ישפיע על גזר הדין של גבי הערב בשמונה? אי אפשר לדעת מה יקרה היום בבוקר. אולי הרפז הנוכל (לכאורה, כמובן שלכאורה) ימציא את הדיסק האבוד עם השיחה ההיא בת 17 הדקות, או ייתן הסברים מניחים את הדעת לשופטת; אולי ברק יגיע לאולפן חדשות 10 ויתוודה סוף־סוף מה קרה להקלטות בלשכה. איך הושבתה המערכת.
אז קודם כל רותי, את יפה, זו עובדה. בנוסף, זה הרי לא 300 אלף נטו, יש קצת מיסוי. אבל בכל זאת, הייתי מעוניין לשאול את דודי ויסמן איך סיכמתם על הסכום הפעוט הזה. לך אני מוותר, כי את אישה, ואת יפה, ואני מוקסם מהאסטרטגיה התקשורתית שבה בחרת להסביר את השערורייה הזו. אבל בטח בקרוב רני רהב יסביר לנו בטוויט, טוויט, או במאמר מנומק, שאת אכן ראויה לכסף הזה, כי עשית עבודה גדולה ביח"צ, או איך שקוראים לזה היום.
נפלתי על בדאלק, מתמחה במשרד. יש לו מחשבון כיס כזה והוא מחשב וכל הזמן אומר אוי, אוי. וקצת נבהלתי כשהוא הגיש לי ארבעה דפים שלא בדיוק הבנתי מה כתוב בהם, רק ראיתי 42%. מה זה? מה נראה לך בנאדם, שאני סוחר סמים? סוחר בנשים? מה הדפסת כאן? "אדוני, תעזוב אותי, זה לא אני זה המחשב, מה אתה רוצה ממני?". מה אני רוצה ממך? אני רוצה שתסביר לי איך הגעת למספר הזה, בשביל מה ללכת לעבוד אם אתה לוקח לי 42 גרושים מכל לירה סורית דפוקה, שחסדי השם נותן לי (הוא חובש כיפה, אז הייתי אמפתי) עוד לפני שקיבלתי אותה. "המחשב אומר שהרווחת הרבה, עזוב אותי".
בדאלק, תקשיב לי טוב, המחשב מפגר. כמה זה ביד? מה אכפת לי מה הוא אומר? קראתי שהשנה סיימתם בגביית יתר של תשעה מיליארד שקל מעל התחזיות, אתה רוצה להגיע איתי לעשרה מיליארד בשנה הבאה? אתה חותך קופון? יש לך בונוס? אין לך בושה על הפרצוף ולא דם בגוף, מה נסגר איתך? תוריד לי. תבדוק שוב את המספרים, זה לא בדולרים, ואולי הקלדת ספרה אחת מיותרת. אתה חלש בהקלדה, אני רואה את זה.
הוא שילח את המתמחה לזולה שלו, ונשארנו לבד. בזמן שהוא מסיט את חביתת הירק הצדה, מרכיב משקפיים ומדליק מחשב, הוא הסביר לי "אל תכעס עליו, הוא יצא רבע שעה מוקדם מדי".
"אתה אמרת".
"לא יודע, לא הזמינו אותי. ולמה אתה קורא לי בדאלק? אני בכלל תימני".
ירדתי למטה וטלפנתי לכיפוש, כדי לקבל קצת הערצה על הקרב שניהלתי. פתאום ירד בדאלק לעשן סיגריה.
"נו, עזר לך המנהל?".
בטח עזר לי, והוא גם אמר שאני סתום ולא מתחשב בציבור.
"באמת ככה אמר?"
נשבע לך.
"רגע, בוא נבדוק אותך. 144 על 90?". זה כי אני מתרגש מהפיחדון של החניה הכפולה. תרשום, תרשום 120/70, משתין כמו המזרקה של אגם, שותה לימון פעמיים ביום, עם כפית שמן זית. "אתה עדיין מעשן?". קונה רק בודדות, אולי שש ביום, תרשום. "אבל ראיתי בתיק שלך שתי חפיסות כחולות, כשהוצאת את הכרטיס. מה אתה עובד עלי?". הן רק למקרה חירום, אם אתעצבן חס וחלילה, לא לשימוש מיידי. "הכתף, הברך והירך בסדר?". מה זה בסדר, אני אפילו יכול לתרום אותן לקשישים. הוא חתם, עפתי החוצה, רק כדי לראות פקח מצלם לי את האוטו. ניסיתי למכור לו את הסיפור של מצוקת התימנים מ־1917, הוא לא רצה לקנות.
בסדר, החלטתי שאני מתחיל לקלל קצת, כפי שלמדתי בסדנה לנטרול כעסים. זה המצב, דיירי אגם הדרעק חיים על חשבוננו, אז אנחנו רשאים וצריכים לקלל אותם. האמת זה סבל קטן, לעומת תשואה גדולה.
נ.ב.
כיפוש, נזקקתי ליומיים כדי להבין שאת מנקה לי ציוצים שאת לא אוהבת. למה יומיים? כי אני חלש במדיה. ואת הרי היחידה שיכולה לפצח לי את הססמה. אז רק תדעי שקלטתי את זה, והיום יראו לי איך לשנות את הססמה למשהו שלא תפצחי. אני מודה שלהשתמש בתאריך הלידה של הילדים היה קצת ילדותי, ובטח את והחברים שלך המהנדסים התפוצצתם מצחוק עד כמה אני מפגר. אז עכשיו אני הולך להפתיע, ונראה אותך עולה על זה.
נכון שאת חכמה, כפרה, אבל את שוכחת לעתים שאת הקילומטראז' שעשית בחיים סחבק עשה רק בחניון של הנמל, כשעוד היה בעיר נמל.
התרעות פיקוד העורף