התמונה המדינית, שהולכת ומחריפה בשבועות האחרונים בצד ההידרדרות הביטחונית, אינה מבשרת טובות. הסימנים בשטח רבים, והאחרון שבהם – יוזמתה המדינית של צרפת. ישראל אינה יכולה להמשיך לנהל קרבות מאסף, ולחשוב שהיא "מנהלת את הסכסוך", בלי שתהיה שום תקווה להגיע להסדר. שנים ארוכות לא הייתה יוזמה ישראלית. תחת נתניהו וממשלתו הימנית נעלמו התעוזה, היצירתיות והאומץ המאפיינים את ישראל בתחומים רבים. קידוש הסטטוס קוו מביא לסופה של מדינת ישראל כיהודית־דמוקרטית.
במצב הנוכחי, יוזמה ישראלית עדיפה על כל יוזמה בינלאומית אחרת. במקום לדאוג באופן יזום לעתידנו, ולהוביל למציאות של שתי מדינות - אינטרס ישראלי מובהק – ממשלת ישראל ממשיכה להשקיע בבוץ את עגלת הציונות. זה הזמן ליוזמה מדינית שקולה, שבאמצעותה יובטח עתיד ישראל כמדינת הלאום הדמוקרטית והבטוחה של העם היהודי. צריך לחתור להיפרד מן הפלסטינים. נדרשת חלוקה טריטוריאלית של השטח שבין הירדן לים התיכון לשתי מדינות לאום. יש לנקוט מדיניות יזומה כדי להתוות את גבולותיה כך שישקפו את יסודות קיומה, כפי שבאו לידי ביטוי בהכרזת העצמאות: מדינה דמוקרטית שבה רוב יהודי.
נוכח קושי להתקדם בערוצים של הידברות אזורית ובילטראלית, יש לפעול ליצירת מציאות של שתי מדינות ולקביעת גבול ביניהן בצעדים עצמאיים, עד שיבשילו התנאים להסכמה על גבול קבע. הידרשות לנושא ההתנחלויות שמחוץ לגושים תהיה בלתי־נמנעת, ויידרשו הכנה של דעת הקהל ושיתוף הציבור בכורח לקבל הכרעה, למען עתידה של המדינה היהודית־דמוקרטית. כל זאת, תוך שמירת היכולות הביטחוניות של ישראל בשטחי יו"ש ועד נהר הירדן, עד שתימצא חלופה ריאלית אחרת.
זו הדרך, כאשר מימין – הקצנה דתית־לאומנית, שתביא למדינת אפרטהייד שבה מיעוט יהודי, ומשמאל – שיתוק, ואשליות על שלום אמת, שלא ניתן להשיג בעת הזו.
התרעות פיקוד העורף