הישורת האחרונה: אובמה לא הולך לוותר על המדיניות ההרסנית שלו

הביקור במסגד מסגיר את גישתו הבעייתית של הנשיא האמריקאי כלפי איום הג'יהאד העולמי ומדגיש את עוינותו לישראל. זהו עוד אות המבשר על הבאות וניתן להניח שבשנה האחרונה שלו בבית הלבן יאמץ הנשיא מדיניות חסרת תקדים כלפי ישראל והאסלאם הרדיקלי. 
 

החלטת משרד האוצר האמריקאי מהשבוע שעבר, להתחיל לאכוף הוראה מלפני 20 שנה, שלפיה יש לרשום על כל מוצרי היבוא מיו"ש שמקורם בגדה המערבית, היא רק איתות לכך. בנוסף, ברור שהיוזמה של צרפת, להכתיב לישראל את גבולות הקבע שלה במסגרת החלטת מועצת הביטחון, תואמה מראש עם הבית הלבן.
 

אובמה פועל ויפעל כך בין השאר משום שהוא רוצה לקבוע עובדות מוגמרות בטרם ייכנס מחליפו לחדר הסגלגל בתחילת השנה הבאה. כבר ברור כי הנשיא הבא, יהיה אשר יהיה, לא יחוש את אותה עוינות כלפי ישראל ולא יתקיים בו אותו להט לשמור על האסלאם הרדיקלי.
 

אף על פי שאף אחד משני המועמדים הדמוקרטיים - הילרי קלינטון וברני סנדרס - אינו נמנה עם תומכיה הנלהבים של ישראל, הם פחות עוינים לישראל ופחות אוהדים למוסלמים ג'יהאדיסטים מאובמה. לא סנדרס ולא קלינטון מושקעים רגשית בעמדות אנטי־ישראליות או פרו־אסלאמיסטיות כמו אובמה. להבדיל ממנו הם לא יחפשו דרכים לריב עם ישראל או לתמוך באויביה, כפי שעשה ועושה הנשיא המכהן.

 

בצד הרפובליקני המצב טוב יותר לישראל. כל המועמדים הרפובליקנים הם פרו־ישראליים וכולם בעלי גישה התומכת בברית הישראלית־אמריקאית, מי יותר ומי פחות. 
 

לכן כל מי שיהיה הנשיא הבא, הוא או היא, יהיה טוב יותר לישראל מאשר אובמה. ועדיין, כל מועמד רפובליקני יהיה עדיף לישראל על המועמדים הדמוקרטיים. וזאת ניתן לדעת בבירור לפי העמדות הכמעט קוטביות כלפי ישראל בקרב מצביעי שתי המפלגות. 

מעמדה של ישראל
 

על פי סקר של מכון גאלופ שנערך בפברואר אשתקד, עלה כי 83% מהרפובליקנים תומכים בישראל לעומת 48% מהדמוקרטים. עוד עולה מנתוני הסקר כי בין תחילת 2014 לתחילת 2015 ירדה התמיכה של הדמוקרטים בישראל בכ־10%.
 

המצב בקרב מעצבי דעת קהל דמוקרטים חמור אפילו יותר. בקיץ האחרון ערך איש הסקרים האמריקאי פרנק לאנץ סקר בקרב מובילי דעת הקהל בשתי המפלגות. מדובר באנשים משכילים, פעילים פוליטיים ואמידים כלכלית. על פי ממצאי הסקר, 76% מהדמוקרטים האמינו כי לישראל השפעה רבה מדי על מדיניות החוץ האמריקאית. כמעט מחציתם - 47% - מאמינים כי ישראל היא מדינה גזענית ואחוז זהה חושב שהיא שוחרת שלום.
 

המצב בקרב הרפובליקנים הפוך: רק 20% מהם מאמינים כי לישראל השפעה רבה מדי על יחסי החוץ של ארצות הברית. 76% אינם סבורים כי ישראל מדינה גזענית, ו־88% מאמינים כי היא שוחרת שלום.
 

בעוד הדמוקרטים לא היו יוצאים מגדרם להצביע בעד מועמד פרו־ישראלי, שליש מהם היו דווקא מצביעים למועמד אנטי־ישראלי. מצד שני, 76% מהרפובליקנים אמרו כי יצביעו למועמד פרו־ישראלי, ו־75% אמרו כי לא יצביעו למועמד אנטי־ישראלי.
 

המסקנה ברורה: המפלגה הדמוקרטית לא מעניקה תמריצים למועמדים להיות פרו־ישראלים, בעוד מועמדים אנטי־ישראלים לא יכולים להיבחר במפלגה הרפובליקנית.

 

המצב הזה אינו עתיק יומין. בבחירות לנשיאות ב־1992 למשל, ביל קלינטון הדמוקרטי נתפס - בצדק - כתומך ישראל נלהב יותר מהנשיא ג'ורג' בוש האב. השינוי הדרמטי בעמדות הדמוקרטים החל רק במהלך הכהונה של בוש הבן. לנוכח זאת, אין סיבה לחשוב כי המצב הקיים אינו נתון לשינויים, אבל הסיכוי לשינוי יגדל אם הנשיא הבא יהיה רפובליקני.

החבר סנדרס: המועמד היהודי מדגיש את הסודות האפלים של אמריקה
 

אם קלינטון או סנדרס יחליפו את אובמה, הם יתקשו לשנות את כיוון יחסיו עם ישראל גם בלי עוינותו היוקדת כלפיה. באופן מסורתי, כשנבחר נשיא חדש ממפלגתו של הנשיא היוצא, נשארים בתפקידיהם מספר משמעותי של יועצים לענייני חוץ וביטחון. כמו כן, בחירת נשיא חדש מאותה מפלגה כמוה כמתן אישור ציבורי לדרכו של הנשיא היוצא. ועל כן נשיא דמוקרטי יתקשה להתנער ממדיניות החוץ של אובמה.
 

במהלך שבע השנים האחרונות שינה אובמה את פני המפלגה שלו. חברי המפלגה שהתנגדו להפלות, להלאמת מערכת הבריאות האמריקאית או לפיוס עם איראן, נזרקו החוצה. בעוד ב־2009, 54 חברי קונגרס דמוקרטים היו בעלי עמדות שמרניות, בשנה שעברה נותרו רק 14 כאלה בוושינגטון. במהלך כהונת אובמה, המפלגה הדמוקרטית עברה תהליך מואץ של רדיקליזציה.
 

היות שהמפלגה לא שילמה מחיר על קווי המדיניות שלה, אם לא יובס המועמד הדמוקרטי לנשיאות בחודש נובמבר, לא תהיה לה כל סיבה לשנות את מדיניותה.

שנה קשה בוושינגטון
 

הבחירות באיווה השבוע, כמו גם ההכנות לבחירות המקדימות בניו המפשייר בשבוע הבא, חשפו פער אדיר במצב שתי המפלגות. בקרב הרפובליקנים ההתלהבות בשיאה. השתתפות בבחירות המוקדמות באיווה בקרב הרפובליקנים שברה שיא של כל הזמנים. הסנטור טד קרוז, שזכה בהן בשיעור ניכר, קיבל את מספר הקולות הרב ביותר בתולדות הבחירות המוקדמות במדינה. מצד שני, בקרב הדמוקרטים שיעור ההשתתפות היה נמוך יותר מב־2008, הפעם האחרונה שבה הן נערכו.
 

כסוציאליסט שתוקף את אובמה משמאל, לסנדרס יהיה קשה לנצח בבחירות הכלליות. קלינטון, שנתפסת כיורשת העצר של אובמה, מתגלה כמועמדת בעייתית וחלשה במיוחד, שעומדת בפני חקירה של הבולשת הפדרלית לאחר ששלחה מיילים מסווגים דרך השרת הפרטי שלה, מעשה שמהווה עבירה ביטחונית חמורה. כך שלפחות בשלב זה של המרוץ, יש יתרון לרפובליקנים.
 

לישראל עומדת להיות שנה קשה ביותר בוושינגטון. אולם הבשורה הטובה היא כי בשנה הבאה יהיה יותר טוב. ואם לשפוט על פי מצב המרוץ לנשיאות שעכשיו נמצא בתחילתו, יש סיכוי מצוין שבשנה הבאה יהיה הרבה יותר טוב.