אוי לאוזניים ששמעו: "אדם כמוני מתבונן סביב ורואה את הסטיות, את ההוללות, ומספרים לנו שחתונה זה לא רק בין גבר לאישה? זה הוא הרוע, זה הוא הרשע. אלה הם החטאים".
רוברטסון, שמקדש זוגיות בין גברים לנשים, ואחריו, שדרן הרדיו המפורסם גלן בק, הבטיחו שבניגוד לרפובליקנים אחרים, קרוז הוא אדם שלא יסטה מעמדותיו. זהו זה. הוא לא יזוז מילימטר. שמרנים שמשחקים אותה אלוהים ומתיימרים לקבוע עבור אנשים איך ייראו החיים.
ולא רק אצל קרוז. כל מועמד שמרני אחר – רוביו, פיורינה, קרסון, בוש – מדבר באופן כזה או אחר נגד זכויות קהילת הלהט״ב. למעשה, שמחת עניים, היחיד בימין האמריקאי שלא יוצא נגד הקהילה הוא דונלד טראמפ. הומואים ולסביות הם ככל הנראה קבוצת האוכלוסייה היחידה שטראמפ לא העליב. בינתיים.
בשל המספר הרב של הפעמים שבהן נושא איסור הנישואים בין בני זוג מאותו המין עלה בנאומי הפוליטיקאים השמרנים, התבקשה השאלה – מדוע זה נושא כה חשוב בקמפיין הבחירות הנוכחי? "אין להם יכולת לשנות את החוקה ולפגוע בהומואים באמת", הסביר לי אחד המקומיים. "הם פשוט אומרים את זה שוב ושוב כי זו דרך לגרום למצביעים נוצרים אדוקים לבוא להצביע".
אם כך, אלפי אנשים יושבים יחדיו, נשבעים על התנ״ך, ממלמלים "אמן" בסיומו של כל משפט שני של המועמד, ומנסים להפנים את המשמעות של "ואהבת לרעך כמוך", אך לא באמת חושבים על רעיהם ככמותם.
הכיצד זה שאנשים דתיים, שמטיפים לעשיית טוב, סבלנות ואכפתיות חברתית, לא מבחינים בנעשה מתחת לאפם? בכל אירוע קמפיין כזה של המונים חשבתי על מספר ההומואים והלסביות שבוודאי יושבים שם לידי בקהל. איך התחושה לבוא לאירוע פוליטי, ולהיווכח שההטפה נגד אורח חייהם היא זו שמניעה רפובליקנים לקלפיות ביום פקודה.
התרעות פיקוד העורף