מבחן הטפלון של ראש הממשלה החל השבוע. אחרי הפסיקה הנחרצת של בית הדין לעבודה, שקיבל את התביעה של אב הבית מני נפתלי על התנהגות בוטה, פוגענית ואלימה מצד רעיית ראש הממשלה כלפי עובדי הבית, אין יותר טענות ועננות, בלונים ורדיפה - יש פסיקה. יש הכרעה. יש עובדה נחרצת: בבית ראש הממשלה התקיימה אווירה של לחץ והטרדה, וכל טענות שרה נתניהו, הגברת מס' 2 בישראל - "הגברת" - נדחו על הסף. במילים אחרות: בית משפט קבע שאשת ראש הממשלה שיקרה.
מבחן הטפלון מתחיל כעת כי אין עוד עיסוק ברכילות אלא בהכרעה משפטית. האם הפעם זה ידבק בבנימין נתניהו? במילים פשוטות, יש לשאול שאלה אחת ברורה: האם ייתכן שכך התנהל בית ראש הממשלה ונתניהו לא ראה, לא שמע, לא הבחין? אם התשובה חיובית, היא מעלה סימן שאלה מטריד לגבי יכולת הניהול והשליטה שלו. האם הפסיקה הזאת תספיק כדי לגרום לתומכי נתניהו והליכוד לומר שזה לא תקין, שהם הבינו את המסר? האם ייסדק האמון שנותנים הבוחרים פעם אחר פעם במנהיג הליכוד?
יש לא מעט אישים שאומרים שזה לא יזיז דבר, שזו סערה חולפת, רק עוד פרשייה שתיעלם בקרוב. אבל אחרים טוענים שמדובר בתחילת הסוף.
תוצאת המערכה המשפטית הזאת היא מארס טורקי עבור נתניהו. כל הקמפיין השלילי נגד נפתלי הושלך לפח. כל טענות האי־אמינות שלו נדחו. רעייתו זומנה להעיד והוכחה כמי שאינה אומרת אמת. אמירותיה יכולות לשמש חומר נפץ פוליטי, כולל האמירות על "שחורים" והתעמרות בעובדי קבלן שחלקם, כמו נפתלי עצמו לטענתו, אנשי ליכוד שהיו חרדים לפרנסתם.
נתניהו ביום הזה לא הסתגר בלשכתו. הוא היה בכנסת. הוא עלה לדוכן ונתן הופעה מהודקת, יעילה ולגלגנית על יצחק הרצוג והעבודה. הוא גם חטף חזרה מבוז'י על התירוצים והתעלולים. במקביל נתניהו קיבל דיווחים מהמשלחת הישראלית לשיחות עם טורקיה בז'נווה.
יום קודם לכן פגשו אנשי "ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארה"ב" את הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, ושלשום ישבו בניסיון נוסף לסגור עניינים, בשיחות שנראות כמו יחסי מין בין קיפודים.
אין טילים, יש בניינים
הבעיה העיקרית במשא ומתן היא חוסר האמון והנטייה המזרח תיכונית לשמור על הכבוד הלאומי, לא לצאת פראייר ולא לסמוך על הצד השני. לשני הצדדים סיבות טובות בעיני עצמם להטלת ספק עמוק בצד השני. זו הסיבה לכך שהמתנגדים למהלך הפיוס מעוניינים במבחני רצינות ובאיתותי אמת. התחייבות שחמאס לא יפעל מטורקיה, ואפילו לחץ על חמאס לקדם את החזרת גופות החיילים.
שר הביטחון משה יעלון מחזיק בקו הנצי והספקני. הוא דוחף לקבל מהטורקים עוד דברים. זה מובן, כי אנקרה היא כרגע בעיה ולא פתרון. לא משנה איך יסתיים המשא ומתן, צריך להכיר בעובדה שטורקיה לא תשתנה בקרוב: היא עדיין פועלת נגד הכורדים שישראל באופן רשמי קוראת להכיר בהם כמדינה; היא עדיין תומכת בדאע"ש, אם בקניית נפט זול ואם בהיותה תחנת מעבר נוחה ומסבירת פנים למחנות האימונים של הארגון הרצחני; היא עדיין הפרצה לאירופה, שממנה יכול כל מזוקן מחופף להגיע במכונית לכל עיר ביבשת השאננה והמיתממת הזאת. בקיצור, טורקיה היא שותפה מחוררת.
אבל ישראל צריכה לנסות למרות הכל לגרום לזה לעבוד. הנה רעיון בכיוון אחר: במקום להגיד לטורקים לא ולא ולא ולא, ישראל צריכה ללכת בקו הספקני והדרשני של שר הביטחון, אבל בטון יותר חיובי, יצירתי ומפתה.
למשל באותו אופן שבו ישראל, כפי שעשתה שנים רבות, רותמת את אויביה או ידידותיה הבעייתיות לעשות עבורה את העבודה, באמצעות דיפלומטיה יצירתית ונחושה. ישראל צריכה להבין מה ארדואן רוצה ומה הוא צריך. הוא, למשל, דורש נגישות לעזה אבל ישראל מסרבת. המצרים כבר העבירו מסר בעניין, ובכלל - להכניס את טורקיה לעזה זו צרה לא פשוטה. אבל בלי זה לא יהיה הסכם. במקום לנקוט קו שיכול להוות מתכון לפיצוץ ובמסגרתו ישראל אומרת שהיא נותנת משהו, אבל זה לא יהיה באמת; היא צריכה להגיד לטורקים "כן". אנחנו נסכים למעורבות שלכם בעזה, אבל בהינתן תנאים מסוימים.
קודם כל נגדיר פיילוט. ניסיון. למשל התוחמת הצפונית או כמה קילומטרים של רצועה בצפון עזה, בית לאהיה, בית חנון ועוד כמה חתיכות. ברצועה המדוברת ישראל תאפשר, בתיאום עם מצרים, מהלכי בנייה ופיתוח. הטורקים יידרשו לפעול באמצעות נאט"ו - הם הרי חברים - ובפיקוח ישראלי. התנאי המשמעותי יהיה שברצועה המדוברת, בפרק זמן מוגדר, תתבצע פעילות של פירוז. כלומר בכל מקום שבו ייבנו המבנים הטורקיים, תפורק תשתית הטילים והמנהרות של חמאס. מי יעשה את זה? חמאס עצמו.
הוא יקבל רק אם ייתן. לא מאיתנו, אלא מהחברים שלו, האחים שלו, האחים המוסלמים מאנקרה. ישראל תוכל בכל עת להפנות את טורקיה להפרות או להחמצות של הפירוז. כך ישראל תוכל להציג את הפירוז תמורת פיתוח באמצעות קבלן משנה יעיל ועוצמתי. ואם הם לא ירצו? אז לא.
פשוט ונקי. ישראל הציעה וטורקיה סירבה. זה נשמע שאפתני ולא ממש ריאלי ומסובך, אבל זה מהלך שיאפשר להעביר מסר לאוכלוסייה בעזה. מסר שבו ישראל מבהירה שהיא רוצה שעזה תשוקם, תבנה ותצליח. שהמשוואה פשוטה: אין טילים יש בניינים. טורקיה גם תדע מראש שכל הפרה פלסטינית וירי על ישראל חושפים קודם כל את המבנים בעזה.
בדרך זו תוכל ישראל להטמיע את המשוואה של הפירוז וגם לאותת שהאינטרס שלה הוא שעזה תתקדם ותתפתח. טורקיה תפעל מבחוץ, באמצעות קבלנים מקומיים והמנגנון שישראל בנתה עם האו"ם. אוניות טורקיות יגיעו לאשדוד ומשם יפליגו לעזה, אחרי פיקוח משותף של נאט"ו וצה"ל. זה מארס טורקי מדיני. לחנך את הטורקים לעשות משהו טוב כדי לקבל השפעה. מדובר במבחן רצינות יצירתי שקל לגייס אליו את העולם ואת ארה"ב. צריך רק להעז.
הכותב הוא הכתב המדיני של חדשות ערוץ 2