אחת הסצינות הקוריוזיות בסרט הפשע הישראלי "מתחת לאף", היא זו שבה הבטיחו לשני הגיבורים הזחוחים, הרצל מלול ושי בן טובים (משה איבגי ואורי גבריאל), נערות ליווי שוודיות כיאה למעמדם כפורצי כספות "מדופלמים", רק שבפועל הם קיבלו שתי ישראליות מבאסות.



החארטה הטיפוסית הזאת יכולה להוות מטפורה קומית מצוינת להמחשת מפח הנפש של המתלוננות הרבות נגד איבגי: הבטיחו להן עבודה במחיצתו של אחד מגדולי הדור בקולנוע ובתיאטרון, והן קיבלו את איבגי בדמותו הפוחזת של הרצל מלול גיבור "מתחת לאף" - חסר עכבות ועקרונות אשר שולח לכאורה את ידיו ולשונו למקומות לא לו.



ביום הזה איבגי השחקן הדגול צריך להסתכל מעבר לסוגיות הפליליות המטרידות שעל הפרק, שגם בהן נדון כאן כמובן. הוא צריך לשאול איך קרה שלמחרת הנפילה הגדולה שלו משתחררות לאוויר כל כך הרבה אמירות דומות מכל כך הרבה אנשים שונים, על האופי המתנשא שלו.



לשם כך איבגי צריך להסתכל פנימה בשיטת ימימה (לימוד חשיבה הכרתית שמקובלת מאוד במסגרת לימודי משחק מתקדמים) ולתהות איך קרה שכוכב העל "החברתי" שהוא, נציג השכונות ממגדל העמק הישנה והטובה, בוגר כפר הנוער הדתי כפר חסידים, אשר הפך ליקיר האליטות התרבותיות בזכות ההשתלבות המוצלחת שלו בסוגה עילית בתיאטראות המובילים, בז'אנר סרטי הפשע ובסדרות טלוויזיה כמו "הבורר" הבלתי נשכחת ו"זגורי אימפריה" הדביקה - נתפס פתאום כאחד האנשים השנואים על אנשים רבים כל כך, נשים וגברים כאחד.



ההתעמרות המינית לכאורה בשחקניות מתחילות, נערות תסריט, מלבישות ומאפרות, מקבלת חיזוקים א־מיניים גם מכמה שחקניות ותיקות, עיתונאים זוטרים וסתם עובדי במה, שלא באו לו טוב וזכו לפרצוף החמוץ המבטל והטיפוסי שלו. רק מתי מעט מהם, למשל צמד עובדי במה בתיאטרון חיפה מתחילת שנות ה־90, הגיבו בקשיחות נוסח שוק תלפיות הסמוך לתיאטרון, בדיוק כמו סמי בן טובים, והעמידו אותו במקומו. רוב האחרים המשיכו הלאה עם עלבונם ונצרו אותו עד היום שבו ערוץ 10 ואתר "וואלה!" יצאו עם הסיפור על החרמנות הבלתי נשלטת של משה איבגי.




משתפות הפעולה והמורדות



בדיוק כמו שאיבגי צריך להביט פנימה אל מעבר למעשיו, כך גם המשטרה. החוקרים, כמו גם עבדכם הנאמן, לא אמורים להתמקד בזינוקים התיאטרליים עם הגברת על המיטה הזוגית במלון (משל היה צ'רלי צ'פלין בסרט "הדיקטטור הגדול") וכמובן שגם לא בליטופי החיבה נוטפי התשוקה מאחורי הקלעים. אלה "זוטות" לעומת העבירות האמיתיות, לכאורה כמובן, אשר זועקות מבין שורות התחקיר של "וואלה!": ניצול יחסי מרות הנובעים ממעמדו, כדי לתגמל את "הנותנות" או לקנוס את הסרבניות.



"אני לא זוכרת אם זה היה למחרת או יומיים אחרי", סיפרה אחת המרואיינות שטוענת כי איבגי ניסה לנשק אותה בכוח באחד האודישנים לסדרת טלוויזיה והיא סירבה בנחישות. "התקשרו אלי מהסוכנות שלי... ונאמר לי: 'תשמעי, חדשות לא כל כך טובות, מצטערים, אבל בסופו של דבר הפרויקט הזה לא יוצא לפועל. איבגי לא מוכן לעבוד איתך'. אמרו לי שאני מפוטרת מהסדרה".



מרואיינת אחרת, שטענה כי סירבה להתגפף, סיפרה: "ביום העבודה שאחרי אותו אירוע, כבר הגיע טלפון מגורם בכיר בהפקה אשר הודיע לי שפוטרתי והם מחפשים לי מחליפה. הוא לא נתן סיבה, גם לא שאלתי. זה היה ברור".



מעשים מגונים פלוס ניצול יחסי מרות - זה סוג העבירות שהמשטרה תצטרך להוכיח כדי ליצור תיק משמעותי. ואם היא תפגין רצון טוב, הרי שלא מדובר בעבודה מסובכת מדי. כבר היום ניתן לומר כי החוקרים שגבו עדות פרונטלית מהמתלוננת "הראשונה", ימשיכו ממנה אל בעלי התפקידים בתיאטרון חיפה שהוציאו לפועל את ההוראה: להעביר מהפרויקט של איבגי את השחקנית הצעירה שסירבה להתמסר, לכאורה.



את ההליך הזה יעשו החוקרים עם כל מתלוננת אחרת שתהיה, או שיידעו עליה. בנקודות הקצה הם יפגשו בגורמי הפקה בכירים וזוטרים אשר יתקשו להכחיש פגישות ושיחות טלפון שבהן התקבלו ההוראות, אם היו כאלה, ובעקבותיהן הם בישרו למוטרדות לכאורה על סיום ההתקשרות עם הפרויקט של איבגי.



המשטרה החשאית



בסיום החקירה המשטרה תעביר לפרקליטות את התיק עם עדויות המתלוננות ועם התצהירים והרישומים התומכים בהן, אבל ללא כל המלצה, כפי שנקבע בפרוצדורה החדשה של ההליך הפלילי מבית מדרשו של המפכ"ל רוני אלשיך. המחלוקת על האחריות הפלילית תתמקד בפרשנות על המניע לפיטורים או לדחיית הקבלה לעבודה, אבל עמדת המשטרה לא תישמע. את ההחלטה אם להגיש כתב אישום נגד זוכה האוסקר הישראלי תקבל הפרקליטות באופן בלעדי.



המפכ"ל, אשר מנתק בכך את המשטרה מקבלת ההכרעות הקשות בתיקי חקירה, ומחליש מאוד את המוטיבציה של החוקרים ואת הרגולציה המשטרתית בכלל, מנטרל אותה ממוקד עוצמה ושקיפות נוסף: דיווח בזמן אמת על הנעשה בחקירות, ובמיוחד באלה של מיוחסים ומפורסמים כמו יקיר "התעשייה" איבגי.



כך, למשל, השבוע התעלמה דוברות המשטרה כמעט לחלוטין מדיווח על החקירה המתנהלת נגד איבגי, לרבות העדות שנמסרה על ידי המתלוננת הראשונה. הסיבות לכך מגוונות אומנם - איבגי אינו פוליטיקאי נבחר ציבור, ויש גם שיקולי חקירה טקטיים ולקחי עבר מחקירות עמנואל רוזן וינון מגל - ועדיין, המפכ"ל עצמו נתן למדיניות התקשורתית המסתמנת ביטוי רשמי השבוע בנאומו בכנסת: "חומרים מחקירות ומעצרים יישארו חסויים, ואם יהיו פרצות נטפל בהן ביד קשה".



רק שבעידן חופש העיסוק עם פמיניזם לוחמני ורשתות חברתיות גועשות, אפילו האיום הזה לא מנע ממידע על עדות המתלוננת הראשונה נגד איבגי להגיע למהדורות החדשות הראשיות, מה שרק מביך את המשטרה ואף פוגע באמינותה.



בפרק הבא של סדרת המשטרה החדשה: דיווח על מעצר חשודים רק אחרי שמעצרם הוארך בבתי המשפט, ואף נשקלת אפשרות למנוע מהעיתונות מידע על הבאת עצורים לבתי משפט - כדי שלא ניתן יהיה לצלם אותם ולחשוף זהותם. לכאורה מדובר במהלך שנועד למנוע את ההתנפלויות ההיסטריות של התקשורת על חשודים גיבורי הפרשות "המעניינות", אולם בפועל יש כאן פתח לעסקאות אפלות וטיוח חקירות - לא דברים זרים למציאות הפלילית הישראלית.