בשילוב הזה – מצד אחד עוצמה כלכלית וצבאית אדירה, ומצד אחר תחושת חרדה עזה מפני המציאות – יש משהו מפחיד, מסוכן. בעל הטור השמרני של “הניו יורק טיימס", דיוויד ברוקס, ביטא זאת היטב לפני שבוע, כאשר כתב שהוא כבר מתגעגע לברק אובמה. לא נשיא שהוא מסכים איתו, אך כזה שבדרך כלל אינו מתלהם, אינו מתבהם, שומר על קור רוח ועל יד יציבה למדי על הגה השלטון. אחרי ביקור בעצרת בחירות של דונלד טראמפ או של ברני סנדרס, קל להסכים עם האבחנה הזאת. שני המועמדים המובילים, נכון להיום, גוררים את מערכת הבחירות האמריקאית אל הקצוות. המועמדים האחרים, ברצונם או שלא ברצונם, נגררים אחריהם. אמריקה כולה נגררת אחריהם. וגם אנחנו, בשולי הגלקסיה, נגררים.