לאחרונה מצאתי עצמי בשיחה אקראית עם כמה אנשים ובהם אדם שבעבר כיהן כראש אגף המבצעים של המוסד. "תדעו לכם", אמר בשחצנות אותו רב מרגלים בדימוס, " 99% מאנשי השב"כ והמוסד ומטייסי חיל האוויר הם שמאלנים". התגובה הראשונה שלי הייתה שזו אמירת סרק של אדם שבסך הכל רצה לעצבן חבורה של אנשי ימין, אולם בימים שחלפו מאז אותה שיחה הבנתי שבכל זאת יש כאן משהו שכדאי לבחון.
לנוכח המשך הסבל של האוכלוסייה בעזה ולנוכח קולות הקידוחים מתחת לבתי תושבי יישובי הדרום, האם אין מקום להניח כי אם באותו דיון היה שורר חופש אינטלקטואלי, ואם מגוון עמדות היו באות לידי ביטוי, מאזן האימה בין ישראל וחמאס בתחילת 2016 היה מוטה לטובתנו בצורה ברורה יותר?
בשיחה שערכתי השבוע עם בכיר לשעבר במערכת הביטחון האמריקאית על המתרחש בסוריה, הוא ציין בפני כי גישתה של רוסיה ותמיכתה במלחמתם של בני המיעוטים נגד הסונים הגיונית יותר מזו של ארה"ב. בטווח הארוך, הוא קבע, הג'יהאד הסוני מסוכן לישראל ולארה"ב יותר מזה המגיע מהבית השיעי. אולם כל עוד המשטר האיראני הנוכחי נשאר בשלטון, ישראל תקועה בין חלופה גרועה לחלופה גרועה יותר בכל הקשור לשיתוף פעולה עם מדינות האזור.
הגיע הזמן לנער את השורות באופן שיבטיח שבדיוניה צמרת הביטחון שלנו תבחן את הנחות היסוד שלה ותבנה שיטות פעולה שמבוססות על מגוון אסכולות רעיוניות.
התרעות פיקוד העורף