מועדון הסקס "יאב־יאם" ברובע החלונות האדומים באמסטרדם נחשב לסיפור הצלחה. במשך חמש שנים הוא קיבל את התואר של מכון העיסוי הטוב ביותר מטעם ארגון התיירות העולמי של האו"ם, וזכה בפרסים יוקרתיים בתחום הטכנולוגיה והיזמות. תמורת תשלום של 10,000 דולר מקבלים המבקרים במועדון, בעיקר אנשי עסקים שמגיעים לעיר, חבילה מקיפה של שירותים, החל מעיסוי ועד יחסי מין מלאים, שאותם מעניקים העובדים והעובדות במקום. 
 

עד כאן זה נשמע פרסומת ללא מעט מהמועדונים שאפשר למצוא באמסטרדם, אולם הפעם מדובר במועדון ייחודי. המציאות המתוארת למעלה מתרחשת בשנת 2050, כאשר יאב־יאם הוא מועדון שכל עובדיו הם אנדרואידים, רובוטים דמויי אדם, שמציגים רקעים אתניים שונים, מבני גוף, שפות וגילים מגוונים וכולם "מתוכנתים לבצע כל שירות ולספק כל תשוקה". 
 



סיפורו של מועדון "יאב־יאם" הופיע במאמר בשם "רובוטים, גברים ותעשיית מין" שפורסם לפני כארבע שנים על ידי איאן יאומן, עתידן שמתמקד בתחום התיירות, ומישל מארס, סקסולוגית מבית הספר לניהול באוניברסיטת וולינגטון שבניו זילנד. השניים ציינו כי השימוש ברובוטים יצמצם את הסיכון להעברת מחלות מאחר שינקו את האנדרואידים אחרי כל מגע עם בני אדם, וכי כאשר התעשייה תתבסס על רובוטים, יפחת הצורך בסחר בבני אדם למטרות מין. ולטענתם הדבר גם יחסוך את הבושה של אנשים שמקיימים יחסי מין עם אנשים אחרים שאינם בני הזוג שלהם. 


 

"זה בר ביצוע. לחברה האנושית כבר היו יחסים עם מכונות, ואנחנו ממשיכים לנהל יחסים אינטימיים עם טכנולוגיות מתוחכמות יותר ויותר", כתבו שני החוקרים. "אם הדבר הזה יתרחש, אמסטרדם תהפוך כנראה ליעד תיירות המין הבטוח ביותר והטוב ביותר בעולם, וכל הבעיות החברתיות שקשורות לתיירות המין ייעלמו בן לילה". 
 

למרות האופטימיות הרבה שמשדרים יאומן ומארס לגבי הפריחה שיספקו האנדרואידים לתיירות המין, הם לא מתעלמים מהאתגר שמוצב מול העובדים האנושיים של תעשיית המין באמסטרדם, שלא מקבלים בשלוות נפש את המתחרים החדשים. "הסוגיה החברתית היחידה שנוגעת למועדון היא ההתנגדות מצד העובדים האנושיים שאומרים שהם לא יכולים להתחרות במחיר ובאיכות, ועל כן נאלצים רבים מהם לסגור את חלונות החנויות", ציינו יאומן ומארס, אם כי הם עדיין חשים כי המחיר אכן משתלם בסופו של דבר. 
 

השבוע עלתה מחדש לדיון הסוגיה של השתלבות הרובוטים בשוק העבודה על חשבונם של בני האדם. הסיבה לכך הייתה אזהרתו של פרופ' משה ורדי, חוקר ישראלי בעל שם עולמי בתחום מדעי המחשב, שעומד בראש מכון קן קנדי לטכנולוגיית מידע באוניברסיטת רייס שבטקסס, כי רובוטים ומכונות אחרות בעלות בינה מלאכותית יותירו כמחצית מבני האדם מובטלים עד אמצע המאה הנוכחית. 
 

"אנחנו מתקרבים לתקופה שבה מכונות יוכלו לתפקד טוב יותר מבני אדם כמעט בכל משימה. אני מאמין שהחברה צריכה להתעמת עם השאלה הזו מבעוד מועד", אמר ורדי במפגש השנתי של ההתאחדות האמריקאית לקידום המדע שנערך בוושינגטון ביום ראשון האחרון. "אני מאמין שעד שנת 2045 מכונות יוכלו לבצע נתח משמעותי ביותר של העבודה שבן אדם יכול לעשות. על כן, נראה כי השאלה הבאה היא בעלת חשיבות עליונה: אם מכונות מסוגלות לבצע כמעט כל עבודה שבני אדם יכולים לבצע, מה יעשו בני האדם?".

 

חיים בלי עבודה





מכונות שמבצעות תפקידים שנעשו על ידי בני אדם אינן דבר חדש, וכבר עשרות שנים אפשר למצוא מפעלים עם פסי ייצור כמעט ללא מגע יד אדם או מחשבים שמבצעים פעולות חישוב, תכנון ועיצוב במקומם של עובדים אנושיים. 
 

אבל בשנים האחרונות נרשמה קפיצת מדרגה, כאשר המכונות הופכות לתבוניות יותר, ולא פעם נראות ממש אנושיות, בדיוק כמו בספרי המדע הבדיוני של אייזק אסימוב. אחת הדוגמאות הבולטות היא איב (על שם האישה הראשונה חוה), רובוט אנושי בדמות אישה שפותח לראשונה על ידי מדענים דרום קוריאנים לפני כ־13 שנה. 
 

בגרסה הרביעית של איב, אשר הוצגה לפני ארבע שנים, האנדרואיד כבר מתנשא לגובה של 1.80 מטרים ומסוגל לשאת נאומים ולתקשר עם בני אדם, ובפניו יש 30 מנועים חשמליים שנועדו לדמות מגוון של שרירים המצויים בפניו של אדם. מפתחי הרובוט ציינו כי הוא עשוי למלא תפקידים של פקידת קבלה במלון או בפארק שעשועים, ואף להשתתף במחזות בתיאטרון באמצעות הבעות פנים, תנועות שפתיים ומחוות גופניות.
 

רובוט מפורסם נוסף, שאומנם אינו דומה במראהו הפיזי לבני אנוש אבל כבר מסוגל לבצע תפקידים של בני אדם, הוא פפר, האנדרואיד הראשון שמסוגל לתקשר ולקרוא את הבעותיהם של אנשים. הרובוט, שפותח על ידי תאגיד התקשורת היפני סופטבנק ומתנשא לגובה של 1.20 מטרים, כבר מקבל את פניהם של הלקוחות בחנויות הסלולר של התאגיד ברחבי יפן, ואף מוכר מכונות להכנת קפה בחנויות של נסטלה במדינה. 
 

מאז יוני האחרון ניתן לרכוש את פפר תמורת 190 אלף יואן (1,650 דולר), אולם בסופטבנק הציבו תנאי ברור וחריג למדי בהסכם הרכישה: "לבעלים אסור לבצע אף פעולה מינית או התנהגות בלתי הגונה אחרת". בחברה אף הזהירו כי מי שיעבור על ההוראה צפוי לעונש, שלא ברור מה טיבו, והדגישו כי אסור לבצע כל ניסיון לשנות את התוכנה של האנדרואיד כדי לגרום לו להשמיע קול סקסי יותר. 


 

פיתוח הרובוטים אינו מוגבל רק לכדור הארץ. סוכנות החלל האמריקאית נאס"א כבר מפעילה את הרובונאוט שמבצע משימות עבור אנשי הצוות של תחנת החלל הבינלאומית, ובשנה הבאה אמור להיות משוגר דגם חדש שגם יבצע הליכות חלל. הסינים הציגו בשנה שעברה רובוט דמוי "איירון מן", שמיועד לבצע משימות מורכבות בתחנות חלל, בחלליות בלתי מאוישות ואף בנחיתה על הירח. בשבוע שעבר הודיעו גם הרוסים כי הם מפתחים רובוטים דמויי אדם שישוגרו לחלל ויהוו קוסמונאוטים לכל דבר. "אנחנו מאמינים שרובוטים אנושיים בעלי יכולת ראייה סינתטית ובינה מלאכותית אינם סיפור אגדה", אמר סגן ראש הממשלה, דמיטרי רוגוזין.
 

בהרצאתו השבוע השתמש ורדי בדוגמה של המכוניות האוטומטיות שמפתחת חברת גוגל - והיא לא היחידה שעוסקת בכך כעת - כמי שעשויות לבטא באופן מובהק את הפגיעה בשוק העבודה האנושי. "יש מיליוני בני אדם שמתפרנסים מנהיגה, כמו נהגי אוטובוס או נהגי מוניות", אמר. "איזו משרה תחליף אותה?". 
 

הוא גם יצא נגד מי שטוענים כי ההתקדמות הטכנולוגית, בייחוד בתחום האינטליגנציה המלאכותית, דווקא תסייע לאנושות ואף תיצור משרות חדשות לצד הרובוטים והמכונות. לטענתו של ורדי, היכולת לתכנת מחשבים ושבבים זעירים כך שיהיו שווי ערך לבני אדם במקצועות שמצריכים כישורים גבוהים משנה את התמונה. "השאלה שאני רוצה להציג היא 'האם הטכנולוגיה שאנחנו מפתחים בסופו של דבר תועיל לאנושות?'. תשובה טיפוסית היא שאם המכונות יעשו את כל העבודה שלנו, אנחנו נוכל לקדם פעילויות פנאי", אמר ורדי, חבר האקדמיה הלאומית להנדסה והאקדמיה הלאומית למדעים. "אני לא רואה בזה עתיד מבטיח, כפי שאני לא חושב שהרעיון של חיים של פנאי בלבד מפתה. אני מאמין שעבודה היא דבר חיוני לרווחתו של האדם". 
 

ורדי סיכם את הרצאתו בקריאה למקבלי ההחלטות ולחוקרים ברחבי העולם להעלות את הסוגיה של פיתוח המכונות על חשבונם של בני האדם בראש סדר העדיפויות. "האנושות צפויה לעמוד מול מה שהוא אולי האתגר הגדול ביותר שלה אי פעם - מציאת משמעות לחיים אחרי תום עידן 'בזיעת אפיך תאכל לחם'", אמר. "אנחנו צריכים לנצל את ההזדמנות ולהתמודד עם האתגר. זה עומד להיות אחד מנושאי המדיניות הגדולים ביותר ב־25 השנים הבאות". 

 

רובוט בחדר הסגלגל?



 
 

בספר שפרסם בחודש שעבר קלאוס שוואב, הכלכלן הגרמני שייסד את הפורום הכלכלי העולמי שמתקיים מדי שנה בדאבוס, הוא כינה את ההתפתחות הטכנולוגית הנוכחית בשם "המהפכה התעשייתית הרביעית". "אנחנו בתחילתה של מהפכה שמשנה באופן יסודי את האופן שבו אנחנו חיים, עובדים וקשורים זה לזה", כתב שוואב והוסיף כי פיתוחים טכנולוגיים כמו אינטליגנציה מלאכותית, הדפסה בתלת ממד וננוטכנולוגיה נמצאים "בנקודת ההטיה של ההתפתחות שלהם, מאחר שהם מעצימים אלה את אלה בהיתוך של טכנולוגיות בעולם הפיזי, הדיגיטלי והביולוגי". 
 

גם הוא, כמו ורדי, קרא למקבלי ההחלטות בכל המדינות ובכל המגזרים לפעול יחד "לעיצוב המהפכה התעשייתית הרביעית, כדי להבטיח שהיא מעצימה ושמה את האדם במרכז, במקום שתהיה מפלגת ומלאכותית. אנחנו חייבים לפתח נקודת מבט מקיפה וגלובלית משותפת לגבי האופן שבו טכנולוגיה משפיעה על חיינו ומעצבת מחדש את הסביבה הכלכלית, החברתית, התרבותית והאנושית", אמר שוואב במושב מיוחד בנושא במהלך הכינוס הכלכלי. "מעולם לא הייתה תקופה של הבטחה גדולה כל כך או של סכנה גדולה כל כך".
 

היזם הדרום אפריקאי אילון מאסק, האיש שעומד מאחורי חברת SpaceX ששולחת כיום אספקה לתחנת החלל הבינלאומית, ואמורה לשלוח בעתיד גם אסטרונאוטים לחלל, ומאחורי חברת טסלה שמייצרת מכוניות חשמליות, סיפק מסר תקיף יותר מוורדי ומשוואב. "אני חושב שעלינו להיות זהירים מאוד לגבי בינה מלאכותית. אם אני צריך לנחש מה האיום הקיומי הבא שלנו, זה כנראה זה", אמר במפגש עם סטודנטים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) באוקטובר 2014. "אני יותר ויותר נוטה לחשוב שצריך להיות פיקוח רגולטורי מסוים, אולי ברמה הלאומית והבינלאומית, רק כדי להבטיח שאנחנו לא עושים משהו מטופש מאוד". 
 

גם הפיזיקאי הנודע, פרופ' סטיבן הוקינג, הזהיר כי אם המכונות המבוססות על בינה מלאכותית יהפכו לחכמות יותר, הן יוכלו לעצב את עצמן על מנת להיות חכמות יותר מבני אדם באופן משמעותי וכך לסכן את עתידו של המין האנושי. "אינטליגנציה מלאכותית סופר חכמה תהיה טובה מאוד בהשגת מטרותיה, ואם המטרות האלה לא תואמות את שלנו, אנחנו בבעיה", אמר. "עלינו לשנות את המטרה של אינטליגנציה מלאכותית מיצירת אינטליגנציה טהורה בלתי מוכוונת ליצירת אינטליגנציה שמביאה יתרונות. זה עשוי לקחת עשורים על מנת להבין איך לעשות את זה, אבל בואו נתחיל לחקור את זה היום, ולא בלילה שלפני שהאינטליגנציה המלאכותית החזקה הראשונה תתחיל לפעול". 
 

מי שלא מתרגש מהאזהרות הללו הוא העתידן זולטאן איסטבן, אשר מתמודד על נשיאות ארה"ב מטעם המפלגה הטרנס־הומניסטית, שדוגלת בקיום מחקר טכנולוגי בתחומים כגון בינה מלאכותית והארכת חיים לצורך שיפור האנושות. בראיון למגזין "ניוזוויק" השבוע, הביע איסטבן את אמונתו כי בעוד שנים לא רבות יתמודד גם רובוט בעל אינטליגנציה מלאכותית על תפקיד מנהיג המעצמה החזקה ביותר בעולם. 
 

"באופן היסטורי, אחת הבעיות הגדולות עם מנהיגים הייתה שהם יונקים אנוכיים. נשיא בעל בינה מלאכותית יוכל להיות נדבן באמת. הוא לא יהיה פגיע מול לוביסטים, קבוצות אינטרס או תשוקות אישיות", אמר. "אני חושב שבשנת 2020 ניתן יהיה לראות הופעתם של רובוטים בעלי בינה שיתמודדו על הנשיאות, שירצו לקיים עימות ולדון במדיניות. לא סביר שמישהו מהם יהיה מתוחכם מספיק כדי לקחת על עצמו את התפקיד, אבל אני מאמין שעד שנת 2028 רובוטים יוכלו להתאים לתפקיד פוליטי - כולל הנשיאות". 
 

הוויכוח בשאלה עד כמה ההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית טובה או רעה לאנושות לא צפוי להיות מוכרע בקרוב, בעוד המדענים וחברות פרטיות וממשלתיות ימשיכו להציג דגמים מכניים מתקדמים חדשים שנראים כמו בני אדם ואף חושבים כמונו. בעולם שבו יש כיום לא מעט מדינות שסובלות מבעיות של רמות אבטלה דו־ספרתיות, השתלטותם של הרובוטים והמכונות על עוד ועוד מקומות עבודה צפויה להחמיר את הבעיה, ועל כן צודקים ורדי ושוואב שקוראים לחשוב כבר כעת כיצד להתאים את החברה האנושית למצב החדש. 
 

השאלה הגדולה היא אם מי שצריכים לעשות את זה אכן ירימו כעת את הכפפה או שיום אחד בני האדם ימצאו את עצמם בעולם שבו יצורים מלאכותיים שולטים על כל תחומי החיים, ואולי אף מספקים דוגמה רובוטית של "כוכב הקופים", ואז גם התסריטים השחורים של הוקינג ומאסק יתגשמו.

hayim30@gmail.com