יש קטע בסרט "אפס ביחסי אנוש", שבו המפקדת מסבירה מהו נוהל מעצר חשוד. "אתן צועקות 'עצור!' לא עצר. 'עצור והזדהה!' לא עצר. 'עצור או שאני יורה' לא עצר. ואז אני משקשקת את הנשק, יורה באוויר, יורה לרגליים". "ומה אם הוא כן עצר?" שואלת אחת החיילות. המבוכה שעל פני המפקדת היא אולי הרגע הנהדר ביותר בסרט.
וזה החלק הפשוט של הפקודה. נניח אם חייל רואה מחבל שהשליך כרגע בקבוק תבערה, אסור לו לירות בו, כי הוא כבר לא מהווה איום. זה הצד של "לא תרצח", אף על פי שלצד השני הייתה כוונה די ברורה לקפד את פתיל חייך. עכשיו, אחרי שניסו לרצוח אותך, אומרים לך "לא תרצח", ואתה הופך להיות החשוד המיידי בכל מה שיתרחש מכאן ואילך.
התרעות פיקוד העורף