בקיץ 1992 שמעתי משמעון פרס על פגישתו עם יצחק רבין לאחר הבחירות ביוני של אותה שנה. על פי פרס, שר החוץ דאז, הוא אמר לרבין, ראש הממשלה: “אנחנו חוצים עתה את גיל 70. בוא נסכים לעבוד בצוותא כדי לקבל את ההחלטות הקשות הדרושות למדינה ולחסוך זאת מהדור הבא”. הם לחצו יד וקיבלו בחודשים ובשנים לאחר מכן החלטות אמיצות ואסטרטגיות שהצעידו את המדינה לעבר הסדרים באזור ושגשוג כלכלי.
שלושה מרכיבים חסרים למנהיגות הפוליטית העכשווית, ואולי לא רק בקואליציה, כדי להביא לתפנית אסטרטגית לעבר פתרון שתי מדינות: הציווי המוסרי, הרצון להחליט ואומץ הלב האזרחי לקבל החלטות קשות והכרחיות עכשיו, כדי למנוע מבני הדור הבא עוד מלחמות.