ויש עוד דבר, שמאיים לטבוע בתוך גליו של הדיון הסוער: בלבול מושגים. לא כל יציאה גסת רוח או גיחוך אינפנטילי הם תולדה של שוביניזם, כמו שלא כל דרמה היא אקט פמיניסטי. לפעמים מדובר בהיעדר דרך ארץ. למה בכל זאת זכתה אלקבץ לרגעי תהילה צרופים? כי התרגלנו. התרגלנו לראות הורדות ידיים והיאבקויות בבוץ. הפכנו לג'אנקים שצורכים את הכוחנות הזאת על המסך ומחוצה לו. בדרך, שכחנו את ההבדל המהותי בין עוצמה לבהמיות, בין נימוס לחולשה ובין אידיאולוגיה לסתם רעש ריק מתוכן.
הפכנו לג'אנקים שצורכים כוחנות ובהמיות על המסך
הפרשייה סביב רונית אלקבץ היא הוכחה שהפכנו לג'אנקים שצורכים את הכוחנות הזו ושבדרך שכחנו את ההבדל בין אידיאולוגיה לסתם רעש ריק מתוכן
התרעות פיקוד העורף