הדרך היחידה לשרוד בכל דבר ועניין היא תהליך מושכל של ניסוי, טעייה ובעיקר: הפקת לקחים. ללא למידת לקחים לא היינו מצליחים לסלול כביש, לחצות אותו, ובטח לא להגיע למדרכה הבטוחה בצד השני. מצ"ב רשימת לקחי השבוע האחרון. שישה ימים, שישה לקחים ואתנחתא קומית לשבת.
גם כאן סירב אובמה להיכנע לתביעה של פזיזי הדק בוושינגטון וירושלים. ולא שזה בא לו בקלות. הרבה יותר קל להרוג ולהיהרג, תשאלו את ממשלות ישראל. ובאמת לא ברור מה גרוע יותר (מוסרית): להביט מהצד כששבטים מטורפים הורגים אלו את אלו, או להתערב בחגיגת הדמים בלא לדעת כמה תהרוג ותיהרג, ובלא לדעת כמה זמן ייקח עד שכוח ההתערבות שלך יביא תוצאות. זהו גורלו של מי שאמור להכריע במצבים שבהם אין מנצחים.
לקח יום ג': צה"ל המשיך במתקפה על מדיניות הממשלה. ראש אמ"ן הרצי הלוי אמר ביום שלישי בוועדת חוץ וביטחון כי חייבים לטפל בשיקום עזה לפני שהרצועה תתפוצץ. כולל בניית נמל תמורת הסדרה של הפסקת אש ארוכת טווח. ממשלת הימין מבועתת. הסכמה לנמל מסירה באבחה מסכת טיעונים שגרמו לקורבנות ולהרס בממדים תנ"כיים. "נמל בעזה", אמר השבוע ח"כ אבי דיכטר בתגובה להרצי הלוי, "הוא כמו תמיכה בחפירת מנהרות".
לקח יום ו': אתנחתא קומית לקראת שבת באדיבות שגרירנו באו"ם דני דנון. דנון הגיש למזכ"ל האו"ם דוח האומר כי בשנת 2015 ביצע חיזבאללה 2,374 הפרות של החלטות מועצת הביטחון 1701. מהן 589 מקרים של חציית הגבול ושני מקרים שבהם חיזבאללה תקף את ישראל. אני לא יודע מה המרחק בין שולחנו של תת עוזר מזכ"ל האו"ם למגרסה, אבל אני מניח שהמרחק לא ירתיע אותו מלהגיע אליה. התלונה אגב היא נגד ממשלת לבנון.
שבת שלום.