1. עצירה להתרעננות

רוב הפרשנים והמומחים בישראל ובמערב לא נתנו ולו בדל של סיכוי שהפסקת האש בסוריה תחזיק מעמד. שני הצדדים - צבא סוריה וארגוני האופוזיציה - אומנם כבר האשימו זה את זה בהפרות, אך הפסקת האש שנכנסה לתוקף בחצות של ליל שבת מחזיקה בינתיים מעמד.

מה שבולט במיוחד הוא השקט בשמיים. מאז תחילת מעורבותה של רוסיה בלחימה ב־30 בספטמבר 2015, ביצעו כ־40 מטוסי הקרב והמפציצים שלה כ־6,000 גיחות. לכך יש להוסיף עוד כ־2,000 גיחות מבצעיות של חיל האוויר הסורי, ומספר דומה שביצעו מטוסי הקואליציה בהנהגת ארה"ב. כעת חדלו חילות האוויר של כל הצדדים הפעילים בשמי סוריה מתקיפותיהם. המטוסים מסיירים ומתצפתים, אך אינם משגרים טילים או מטילים פצצות. דוברים רוסים הסבירו כי צבא רוסיה חדל להפציץ כל ארגון שמכבד את הפסקת האש. זה לא חל לגבי דאעש וחזית א־נוסרה (השלוחה הסורית של אל־קאעידה). וכך, ביום שני תקפו מטוסים רוסיים עמדות של אנשי א־נוסרה באזור חלב.

משרד ההגנה הרוסי הזמין השבוע עיתונאים לסיור בבסיס הצבאי בחמימים, במחוז לטקיה שברצועת החוף, שבו נראו על מסלולי ההמראה עשרות מטוסי קרב, מפציצים ומסוקים רוסיים, כשצוותיהם נהנים מהמנוחה ומהשקט. במרכז הבסיס קשה היה להחמיץ את הסוללות הגדולות והמתקדמות, 400־S, שנפרסו בתגובה להפלת המטוס הרוסי בידי טורקיה בנובמבר האחרון. הסוללות, המזדקרות למרחק ומגיעות לטווח של 400 ק"מ, הן בעיקר תזכורת לארדואן, לבל יחשוב אפילו להתגרות שוב ברוסיה.

הפסקת האש הושגה ביוזמה משותפת של ארה"ב ורוסיה. גנרל סרגיי קורלנקו, המנהל את מרכז השליטה והתיאום הרוסי בסוריה על הפסקת האש, הביע את שביעות רצונו ודיבר על "רמה גבוהה" של תיאום עם מקביליו האמריקאים, הפועלים מחדר בקרה בעמאן, בירת ירדן. לפי הסיכום, תתקיים החלפת מידע בין שתי המעצמות בנוגע לכל קבוצות המורדים שנענו להפסקת האש והן יכבדו אותה.

החלפת המידע מאפשרת לפוטין להדוף את הביקורת שהוטחה כלפיו במערב, כאילו כל תכלית מעורבותו היא לפגוע במורדים הנתמכים בידי ארה"ב ובנות בריתה, בלי לפעול נגד דאעש או א־נוסרה.

אין ספק כי הפסקת האש היא בראש ובראשונה הישג אסטרטגי גדול עבור פוטין. היא ממצבת אותו כשותף שווה לנשיא ארה"ב ברק אובמה, וכמנהיג החותר לשים קץ לשפיכות הדמים שקטלה עד כה כמעט 300 אלף סורים, פצעה כשני מיליון, והותירה כמעט מחצית מ־22 מיליון התושבים ללא קורת גג או כפליטים מחוץ לגבולות המדינה. זו הפעם הראשונה שבה שתי המעצמות מנהלות דו־שיח ושיתוף פעולה צבאי מאז הטילה וושינגטון עיצומים כלכליים על רוסיה בעקבות פלישתה לחצי האי קרים ומעורבותה במלחמה במזרח אוקראינה.

הפסקת האש מסייעת מאוד גם לבשאר אסד. היא מאפשרת מנוחה לצבא המשטר, שמקבל הזדמנות להתרעננות כך שיוכל לשוב להילחם בכוחות מחודשים אם תחודש האש. עוד לפני הפסקת האש, המעורבות הרוסית הובילה להישגים חשובים עבור צבא המשטר, בעיקר בזירת חלב. היא אפשרה לו להרחיב את שליטתו באזורים נוספים, והעניקה רוח גבית ועידוד רב למורל הירוד של חיילי הצבא והמליציות.

גם המורדים, כולל דאעש וחזית א־נוסרה, מנצלים את הפסקת האש להתארגנות ולחימוש מחדש. מה שחשוב יותר - בחסות הפסקת האש יכולים אזרחים באזורי לחימה רבים, במיוחד אלה שחיו תחת מצור והרעבה, ליהנות מימים של שקט, להתאושש מזוועת הקרבות ולחדש את מלאי המזון.

כמובן שהפסקת האש שברירית ועלולה לקרוס בכל רגע, והצדדים - רעננים וטעונים באנרגיות חדשות לאחר מנוחה קצרה - יחזרו שוב לקטול זה את זה. אסד אמר השבוע בראיון לרשת ARD הגרמנית כי צבאו נמנע מלהגיב על הפרות הפסקת האש מצד המורדים, "אך יש גבול לסבלנות שלנו ולכן הכל תלוי בצד השני".

שתי שאלות חשובות נגזרות מהפסקת האש - בהנחה שתכובד עד למועד תפוגתה ביום שישי הבא. האחת, האם היא תוארך. השנייה, האם תמונף למו"מ בין המורדים למשטר אסד, שאולי יוביל אפילו - וזו כרגע נראית אפשרות קלושה ביותר להסדר פוליטי.

מה שמוביל אותנו לישראל. בשבועות האחרונים השמיעו גורמים במערכת הביטחון דאגה מפני הישגיו של אסד ופטרוניו האיראנים, ואמרו כי עדיף לישראל דאעש על פני אסד ואיראן מפני שהם אויבים מסוכנים יותר. זו גם העמדה שהשמיע לאחרונה שר הביטחון משה יעלון.

אלה הן הערכות מופקרות, שראוי היה שלא יובעו. נכון שישראל היא הנהנית הגדולה ביותר ממלחמת האזרחים בסוריה. זו חדלה להיות מדינה, מלאי הטילים שלה התדלדל ומאגר הנשק הכימי שלה הושמד. גם הקזת הדם של חיזבאללה בשדות הקטל מחזקת את מעמדה האסטרטגי של ישראל, ומפחיתה מעוצמת האיום של הארגון השיעי־לבנוני. המתרחש בסוריה הסיר גם לחלוטין מסדר היום הפוליטי בישראל וגם מהשיח הבינלאומי את האפשרות, ולו הקטנה ביותר, להחזיר את רמת הגולן תמורת הסדר מדיני. גם למי שצידדו ברעיון של הגולן תמורת שלום, עבר החשק.

אבל אם ישראל רוצה להיות חלק מהקהילה הבינלאומית ושותפה למלחמה העולמית בטרור, שלא לדבר על ההיבטים המוסריים והערכיים, אמירותיה חייבות להיות חדות וברורות: כל משטר וכל אויב במאה ה־21 עדיף על הפסיכופתים של דאעש, הנאצים החדשים של זמננו.

2. בין קירשנר לחמנאי

לאחר גלות של יותר משנה חזר אנטוניו "חיימה" סטיסו בראשית השבוע לבואנוס איירס. סטיסו, לשעבר ראש אגף המבצעים של SI (לשעבר SIDE), שירות הביטחון הארגנטינאי, שב למולדתו כדי למסור את עדותו המפורטת על נסיבות מותו של התובע אלברטו ניסמן

. ביום שני הוא העיד במשך 15 שעות בדלתיים סגורות בבית המשפט בבירה.

ניסמן נמצא ירוי בדירתו בבואנוס איירס בינואר 2015, יום לפני שאמור היה לפרסם את הדוח שלו על הפיגוע ב"אמיה", ועד הקהילה היהודית בארגנטינה ב־1994, שבו נהרגו 85 בני אדם. המסמך של ניסמן היה מבוסס על דוח חקירה מפורט של 800 עמודים שחיברו אנשי סידה. הוא קבע כי את הפיגוע ביצעו שלוחי חיזבאללה, שקיבלו הוראות מהמודיעין האיראני בהנחיית הדרג המדיני שלה אז ובאישור המנהיג העליון עלי חמנאי. הדוח חובר בעזרת מידע מודיעיני שסיפקו ה־CIA והמוסד.

בנוסף, דוח ניסמן אמור היה להצביע על כך שהנשיאה, כריסטינה פרננדס קירשנר, קשרה קשר כדי להסיט את האחריות לפיגוע מאיראן ולהטילה על גורם אחר, ככל הנראה סוריה. על רקע זה, מצא ניסמן את מותו. רבים בארגנטינה ומחוצה לה חושדים כי היה מי שדאג לחיסולו, וביים את האירוע כהתאבדות.

חיימה סטיסו יודע כנראה את האמת: מי הורה לרצוח את ניסמן. הוא מסר על כך עדות בזמנו לשופטת חוקרת בשם ויויאנה פיין. אך מתברר כי פיין, שהייתה מקורבת לנשיאה קירשנר, העלימה את עדותו. עתה, בעדותו החדשה, הוא חזר על מה שכבר סיפר בעבר. ככל שניתן להבין ממקורות הבקיאים בפרשה, סטיסו הצביע כי מקורביה של קירשנר הם שקשרו קשר לרצוח את ניסמן, כדי להשתיקו ולמנוע ממנו לפרסם את הדוח המרשיע. מדובר באנשי עסקים, שהיו גם אנשי קש, שפעלו מטעמה של קירשנר באורח מושחת כדי להשתלט על נכסים במדינה.

אלברטו ניסמן. צילום: רויטרס

יתרה מכך, זמן קצר לאחר עדותו לפני יותר משנה, החלו סטיסו ובני משפחתו לקבל איומים על חייהם והוא חשש שהוצא חוזה לחסלו. סטיסו בן ה־63 החליט שהוא חייב להימלט ממולדתו. בעזרת ידידים ישראלים הוא עבר לפני כשנה לארה"ב ומצא מקלט בחוף המערבי. באורח דומה, הועברו לחוף המבטחים האמריקאי גם אשתו השנייה ובתם בת ה־7, וגם בנותיו מנישואיו הראשונים וחתניו. בתקופת שהותו בארה"ב נפגש סטיסו עם אנשי ה־FBI ומסר להם את מה שהוא יודע על הפרשה.

סטיסו הוא איש מודיעין מקצועי ששירת בסידה החל מ־1972, גם בתקופת החונטה הצבאית ששלטה במדינה במשך כעשור עד לנפילתה ב־1983. מאז הוא ביקר כמה פעמים בישראל ובין השאר תדרך את בכירי קהילת המודיעין על דוח החקירה של סידה. באחד מביקוריו נפגש גם עם בנימין נתניהו, בעת שכיהן כשר האוצר בממשלתו של אריאל שרון, לפני כ־12 שנים.

כשנתיים לפני הפיגוע באמיה, בשיטה דומה - מכונית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד - פוצצה שגרירות ישראל בבירת ארגנטינה. 29 בני אדם נהרגו, בהם ארבעה דיפלומטים ישראלים. אף שארגנטינה לא חקרה את הפיגוע בשגרירות, לקהילת המודיעין של ישראל ברור כי גם הוא בוצע על ידי אנשי חיזבאללה, בתיאום עם המודיעין האיראני ובאישור ההנהגה המדינית שלה, כולל חמנאי. זו הייתה נקמת חיזבאללה על חיסולו בידי ישראל של המזכיר הכללי שלה דאז עבאס מוסאווי, שהוחלף לאחר מותו בחסן נסראללה.

בעקבות החקירות השונות של מתקפת הטרור באמיה הוציאו ממשלות ארגנטינה צווי מעצר בינלאומיים נגד פקידים ופוליטיקאים בכירים באיראן, כולל השגריר בעת הפיגוע, האדה סולימנפור, ושר המודיעין עלי פאלחיאן. כמו כן הוזכר שמו של אחמד ואחידי, בכיר במשמרות המהפכה שהיה בעבר שר ההגנה. אך ממשלתה של קירשנר החליטה לשנות כיוון. קירשנר ושר החוץ היהודי שלה, הקטור טימרמן (חולה כיום במחלת סרטן), קשרו קשר להסיר את האחריות מאיראן.

החשד הוא שבתמורה דאגה איראן לשלם כסף טוב למי שצריך היה בארגנטינה. ממשלת קירשנר־טימרמן חתמה על מזכר הבנות שבו נקבע כי שתי המדינות ינהלו חקירה משותפת באשר לנסיבות הפיגוע באמיה. זו הייתה החלטה מופרכת, שמשולה להחלטה כי השוטר יחקור במשותף עם השודד את השוד.

בדצמבר 2015 סיימה קירשנר את כהונתה, שנמשכה שמונה שנים והותירה את ארגנטינה על סף פשיטת רגל. במקומה נבחר הנשיא מאוריסיו מאקרי. מאקרי הבטיח שיבטל את מזכר ההבנות עם איראן, יעשה הכל כדי לנקות את האורוות ולחשוף את האמת על מי שאחראי לפגוע באמיה, וגם יביא לדין את רוצחיו של ניסמן. עדותו של סטיסו יכולה להוות תרומה חשובה ביותר בנושאים אלה.

בעוד שבועיים תתכנס מליאת הקונגרס היהודי העולמי בבואנוס איירס. בארגנטינה ישנה אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם, המונה כיום כ־300 אלף איש. בהודעה שהעביר ל"מעריב־סופהשבוע", כתב נשיא הקונגרס רון לאודר כי "אנו מצויים בצומת דרכים", והדגיש: "השאלה הקריטית היא האם ארגנטינה מסוגלת להביא את החקירה לסיומה. האם סוף כל סוף ייעשה צדק - לא רק בפענוח הפיגוע באמיה, אלא גם באשר לשגרירות ישראל".

"העולם כולו עוקב מקרוב אחר המילים והמעשים של מנהיגי ארגנטינה", הוסיף לאודר, "על ארגנטינה והקהילה הבינלאומית להעלות לסדר היום את העובדה שאיראן ממשיכה לסייע לארגונים המעורבים בטרור". לאודר מברך "על החלטת הנשיא מאקרי לבטל את מזכר ההבנות עם איראן, שהיה גורם למצב שבו משימת החקירה של הגניבה הוטלה על הגנב".

כמה ימים לאחר כינוס הקונגרס היהודי העולמי יגיע לארגנטינה נשיא ארה"ב ברק אובמה. הוא מתוכנן להניח זר פרחים לזכר הקורבנות באתר אמיה, ויש לקוות שיעודד את הנשיא מאקרי לנהל חקירה שתעשה צדק עם משפחות הקורבנות בשני הפיגועים ועם האמת ההיסטורית, גם אם הדבר יוביל למסקנות הקשות, כי קודמתו קירשנר ואנשיה מעורבים בטיוח האמת ואולי אף ברצח. השאלה הגדולה היא האם למאקרי, שזקוק לתמיכת ארה"ב ומדינות המערב לשיקום הכלכלה, יהיה אומץ הלב לעשות את המהלך, שיוביל לצדק היסטורי ולסגירת פרק עכור בתולדות ארגנטינה.

בין המערכות: בניגוד לציפיות - הפסקת האש בסוריה מחזיקה מעמד