אבל לא רק מירי רגב מחזירה אותנו לחלוקה העדתית של פריפריה ומרכז, גם מבקריה הקולניים הדגימו השבוע באופן הבוטה והנמוך ביותר עד כמה חלקם נשארו תודעתית עמוק בשנות ה־60. פרופ' מנחם פרי, עורך הספרייה חדשה, השתלח במירי רגב בראיון שהעניק לגלי צה"ל ואמר שהיא לא קראה ספר מאז התיכון. הוא היה מוכן ממש לחתום על זה. עוד הוא הוסיף שרגב מונעת מרגשות נחיתות. רגשות העליונות שלו נזלו מכל משפט שהוא אמר. פרי ושכמותו כנראה לא מסוגלים לעכל את העובדה שאישה שבעיניהם ראויה להיות מלצרית בבית הקפה של הבימה, תהיה זו שמופקדת על התרבות בישראל. אם היה במקומה גבר אשכנזי, בור ככל שיהיה (והיא אינה בורה כלל), זה כנראה היה מפריע להם הרבה פחות.
עכשיו מגיעה שעת המבחן של רגב. האם צעדיה נעשו ממניעים פופוליסטיים ונועדו לגרוף קולות ממרכז הליכוד ולכן היא תממן את הפריפריה, את המזרחים, הערבים והחרדים, גם אם הם מסחריים וגם אם רמתם התרבותית רדודה - או שהיא תדאג לעתיד היצירה המקומית המקורית, ותפקידה יהיה לעזור לכך שבהופעה ישראלית איכותית כמו זו של יגל הרוש יהיה קהל הרבה יותר גדול. קהל עממי שהוא בעצם אליטה תרבותית.