לדונלד טראמפ הוצמדו בשבועות האחרונים כינויים וגידופים ולא על ידי גורמים קיצוניים ושוליים, אלא במאמרי מערכת שפורסמו בניו יורק טיימס, בוושינגטון פוסט ובשער מפורסם של השבועון היוקרתי 'טיים'. אלה כללו כינויים שהחיוורים בהם היו: דמגוג, שקרן, עושק עניים, איש עסקים כושל ומפסידן סדרתי. יחס בוטה כזה כלפי טראמפ מגורמים נורמטיביים ומוערכים, היה צריך להצית הפגנות מחאה נגד טראמפ כבר לפני שבועות.
אך נראה שצריך היה לעבור זמן עד שהתדמית המכוערת והדוחה של טראמפ שתוארה והוגדרה באמצעי התקשורת תחלחל ותתפשט בקרב חלקים באוכלוסיה האמריקאית.
ההפגנה האלימה בשיקגו והדיווחים כי טראמפ שוקל לבטל אסיפת בחירות גם באוהיו, מדינה מרכזית וחשובה, חושפים גם זווית במערכת הבחירות הנוכחית שעד כה לא זכתה לתשומת לב. שיעורי התמיכה הגבוהים שעד כה קיבל טראמפ בבחירות המוקדמות היו למעשה הוכחה לפופולאריות שלו ולגילויי אהדה כלפיו, אבל אך ורק בקרב ציבור מסוים, מוגדר ומוגבל. מדובר בציבור שרובו הגדול גברים לבנים, חלקם מובטלים, ביניהם כאלה המתוסכלים ממצבם הכלכלי ואחרים הזועמים על נציגיהם בקונגרס ובסנט.
הם האחרונים שבאמת מאמינים שטראמפ כנשיא ישפר את מצבם ויביא ישועה לצרותיהם. אבל טראמפ הפך בעיניהם לנציג ולדובר של תסכוליהם ושל זעמם. מה שאמצעי התקשורת בארה"ב לא דיווחו עליו והתעצלו לנתח ולפרשן, זה הרוב הגורף בקרב אמריקאים בשיעור של למעלה מ-70 אחוזים שבכל המשאלים והסקרים הביעו את אי שביעות רצונם והסתייגותם מדונלד טראמפ.
התרעות פיקוד העורף