ל"מעריב־השבוע" נודע כי נתניהו מפעיל זה זמן ממושך לחצים על האוצר ועל החשבת הכללית באוצר לצמצום הניכוי בסעיף זקיפת הרכב, שמגיע לסך של 12 אלף שקל בחודש. הניכוי הזה, יחד עם תשלומי המסים השונים, מביא את שכרו של נתניהו מכ־50 אלף שקל ברוטו בחודש לנטו של כ־17 אלף שקל בלבד. נתניהו מתקשה להשלים עם רוע הגזירה. הוא דורש הקטנה. יכול להיות שההחלטה להוריד את סכום זקיפת הרכב כבר התקבלה, ופרסום התלושים הוא חלק מקמפיין שנועד להכין את דעת הקהל לכך.
הנושא נמצא כעת בטיפול בדרגים הגבוהים ביותר. נתניהו מתעקש, וצמרת האוצר, רשות המסים וגופים נוספים שוברים את הראש עם תפוח האדמה הלוהט הזה. לשם ההגינות, צריך לציין כי בנושא הזה יש לראש הממשלה קייס. במילים אחרות: עקרונית, הוא צודק. המס מחושב על פי שווי הרכב, ומכיוון שרכב שרד משוריין ברמה הנדרשת על ידי שב"כ עולה הון תועפות, יוצא שנתניהו בעצם משלם מס על הוצאות אבטחתו. זה לא הגיוני. זאת ועוד: גם ליו"ר האופוזיציה, ליו"ר הכנסת ולנשיא המדינה יש רכבי שרד ממוגנים, אבל הזקיפה שהם משלמים נמוכה באלפי שקלים ממה שמשלם נתניהו. עד לפני כמה שנים, גם להם ניכו את הסכום האסטרונומי, בסביבות 11 עד 12 אלף שקל בחודש, אבל אז הנושא נבדק על ידי יו"ר הכנסת דאז ראובן ריבלין, והוחלט בעצה אחת עם האוצר שאין סיבה להפיל את הוצאות מיגון הרכב על האישיות הפוליטית הנוסעת בו. הוחלט שהשלושה ישלמו את הסכום המקסימלי של זקיפת רכב על פי מפתח הרכב היקר ביותר בשירות המדינה.
הסכום הזה רחוק, עדיין, מסכום הזקיפה שמשלם נתניהו על רכב שרד משוריין, ששוקל טונות ומאובזר באמצעים מיוחדים. ההפרש בין זקיפתם לזקיפתו של ראש הממשלה מסתכם בכ־3,000 עד 4,000 שקל.
אפשר להסתכל על הפרשה הזו משני כיוונים מנוגדים. האחד, לפיו צודק ראש הממשלה שנלחם על זכויותיו הסוציאליות. מצד שני, לראש הממשלה חבילת הטבות כלכליות יחידה במינה: כל הוצאותיו על המדינה, הוא לא רוכש לעצמו מזון, המדינה משלמת על האיפור, השיער, הכלכלה וכל שאר הוצאות המחיה. בתקופת משפחת נתניהו הורחבה מאוד תשתית המימון של המדינה ועברה גם למעון הפרטי בקיסריה. דוח מבקר המדינה חשף הוצאות של מיליונים בכל שנה, אז מה פתאום הם מתקטננים על הוצאות הרכב? ישפוט הציבור ויחליט בעצמו.
בלשכת ראש הממשלה ובמשרד האוצר סירבו להתייחס לנושא.