הרוסים באו בהפתעה אסטרטגית (לא טקטית) לסוריה, והם יוצאים ממנה בהפתעה אסטרטגית וטקטית כאחת. יום אחד פוטין אומר זאת, ולמחרת מתחילים לצאת, והעולם, על שלל אמצעי הריגול שלו, מופתע מדברי פוטין. אומנם לא כל הכוח הצבאי הרוסי עוזב את סוריה (טילי הנ"מ החדישים, מספר מפציצים ועוד כמה אלמנטים יישארו), השליטה הרוסית בבסיסי הים והאוויר שלהם בחוף הסורי תימשך, וכמובן הנוכחות המדינית וההשפעה הבלעדית על כללי המשחק המעצמתיים בסוריה יימשכו – אבל כוח ההרס האווירי הרוסי עוזב. זה הכוח שבחמישה חודשים הרס כמעט עד היסוד ערים ועיירות ועשרות כפרים בסוריה.
המשעשע הוא שדקה לפני שפוטין דיבר, איש לא שיער שהרוסים יעזבו, ודקה אחרי שדיבר – כמעט כל אחד יודע להסביר מדוע הם עוזבים: בגלל המחיר הכלכלי הכבד, בגלל ירידת מחירי הנפט, בגלל זיכרון אפגניסטן הכואב שיש לרוסים, בגלל הסיבוך שלהם עם טורקיה ונאט"ו, בגלל העימות שלהם עם העולם הסוני; יכול להיות שכל אחת מהסיבות נכונה. פוטין עצמו הודיע כי הסיבה לעזיבה היא שהכוחות הרוסיים "מילאו את היעדים שהוצבו להם". ודווקא כאן נעוצה בעיה. לא רק בגלל העובדה שהיעדים של הכוח הרוסי לא פורטו כאשר הוא הגיע לסוריה, אלא בגלל דבר מהותי אחר והוא: לפי כל הסימנים בשטח, הכוח הרוסי לא השיג את יעדיו, הוא השאיר את המלאכה בלתי גמורה, והוא עוזב את סוריה דווקא בעיתוי לא טוב מבחינת משטר אסד. מדוע? במה דברים אמורים?
אומנם אין ספק כי המעורבות האווירית הרוסית המסיבית הצילה כנראה את משטר אסד (לפחות לתקופת זמן) והקנתה לו מספר הישגים טריטוריאליים, אבל היא בשום אופן לא הביאה להכרעה או שינתה באורח ניכר את המצב. ראשית, החלק של העיר חלב הנמצא בידי המורדים לא נכבש כלל, ואפילו לא כותר, והכוח הצבאי של אסד ושכיריו לא הצליח להגיע לגבול טורקיה; כל האזור של אידליב, שבצפון מערב סוריה, המאיים על לטקיה, הבירה העלאווית, ממשיך להיות בשליטה מוחלטת של המורדים; ככלל, המורדים חיים וקיימים, ולא ויתרו כהוא זה על מטרתם להביא להפלת המשטר העלאווי של בשאר. אומנם המורדים "המתונים" נפגעו, אך הם עדיין בשטח; דווקא הארגונים הקיצוניים, כמו ג'בהת א־נוסרה ודאע"ש, בקושי נפגעו מהפצצות הרוסים.
במילים אחרות, הרוסים עוזבים בלי שהמשטר הסורי השיג הישג אסטרטגי ניכר בשטח. המצב לא התייצב, והוא ממשיך להיות שברירי, כאשר גלגל המזלות עלול להתהפך עוד הרבה פעמים. לכן, לדעתי, הגורמים שהכי מפסידים מהיציאה הרוסית הם אסד, חיזבאללה ואיראן. ובכלל, גם איראן הוציאה כבר את מרבית כוחותיה הלוחמים מסוריה, כך שעיקר הלחימה נעשית שם על ידי "שליחים", וה"שליח" הכי חזק הוא חיזבאללה, שהיציאה הרוסית רק תמשיך לרתקו לסוריה ולהקיז את דמו.
אז מה הסיבה העמוקה לעזיבה הרוסית? השערתי היא שאחרי כמה חודשים הם הבינו מה שלקח לישראל הרבה שנים להבין בלבנון: "העסק" הוא חסר תכלית! תוסיפו לכך את כל שאר הסיבות. ומה עם כל הדיבורים על "תהליך להסדר מדיני" בז'נווה? להערכתי, דיבורי סרק, פורים כהלכתו. אין בשטח שום מקום לשבריר של אופטימיות, לפחות לא בשנים הקרובות.