ביום חמישי שעבר שודר בחדשות ערוץ 2 תיעוד במצלמות נסתרות שביצע ארגון עד כאן, שבו נראים פעילי שוברים שתיקה אוספים מידע מחיילי מילואים. בין השאר, ביקשו אנשי הארגון מידע על מערכות לחימה מסווגות, על שיטות גילוי מנהרות של חמאס, על שיתוף פעולה בין צה"ל לבין צבאות זרים, ועל פריסת כוחות לאורך גבול עזה.



בנוסף תיעדו פעילי עד כאן עובדת שוברים שתיקה בשם פרימה בוביס, המספרת כיצד הוכוונה טרם גיוסה לצה"ל על ידי הארגון לשרת במינהל האזרחי בשכם, על מנת להביא מידע לשוברים שתיקה בתום שירותה. עם שחרורה הועסקה בוביס בשכר על ידי הארגון.



לאחר השידור התארחה מנכ"לית שוברים שתיקה יולי נובק באולפן ערוץ 2 והגיבה לתחקיר. נובק לא הכחישה את הממצאים. היא לא טענה כי פעילי ארגונה לא אוספים מידע מסווג ואינם מתדרכים מועמדים לשירות הביטחון. נובק סיפקה שלושה סוגים של טיעוני הגנה. ראשית, היא אמרה שאסור להתייחס לעבודת עד כאן, כי מדובר בארגון של "מתנחלים". במילים אחרות, לתפיסתה אין חשיבות לממצא שמקורו בקרב אנשים המתנגדים לאידיאולוגיה שלה, שלפיה נוכחות יהודית מעבר לקווי הפסקת האש של 49' בלתי לגיטימית בעליל. עבורה, מי שאינו מתייחס אליהם ככאלה, חוטא. על כן, התחקיר של ערוץ 2 היה בלתי לגיטימי כי מקורו בחטא.



שנית, טענה נובק כי אין טעם לפגם בפעילות האיסוף, משום ששוברים שתיקה פועל למען מטרה פוליטית נעלה - "סיום הכיבוש". זאת אומרת, אף שאין להקשיב לפעילי עד כאן, אסור להטיל דופי בפעילות שוברים שתיקה. לתפיסתה, ככל הנראה, מטרותיו הפוליטיות של הארגון מעניקות לו חסינות בפני החוק.



שתי הטענות מוכרות. אנשי תעאיוש, בצלם ושוברים שתיקה השתמשו בהן כבר בינואר בתגובה לתיעוד שבוצע על ידי עד כאן ושודר בתוכנית "עובדה", ובו נחשפו שלל פעילויות לכאורה פליליות. בין השאר תועדה עובדת שוברים שתיקה במשרדי הארגון כשהיא משלמת לכאורה במזומן, ללא רישום, לפעיל תעאיוש עזרא נאווי, בתמורה לארגון הפגנה בלתי חוקית נגד צה"ל שתכליתה לפגוע בפעילות הכוחות; וכמובן, את נאווי הזומם לכאורה ביחד עם איש בצלם נאסר נוואג'עה, להסגיר לידי הרשות פלסטיני שביקש למכור אדמות לישראלים. נאווי גם מתועד כמי שמודה שלאורך השנים הסגיר לידי הרשות שלושה פלסטינים שביקשו למכור קרקעות ליהודים, מתוך ידיעה כי הוא עלול להביא לרציחתם. אחד מהם אכן נרצח.



תגובת בצלם אז הייתה דומה להפליא לתגובתה של נובק ביום חמישי שעבר. הארגון טען כי התחקיר בלתי לגיטימי מכיוון שפעילי עד כאן המשוחדים פוליטית ביצעו את התיעוד. הטיעון היה מופרך במיוחד היות שערוץ 2 משתמש באופן קבוע בתיעוד שנמסר לכתביו על ידי בצלם.


ברור כי מטרתו של השמאל הקיצוני היא להביא לגירוש צה"ל ואזרחי ישראל היהודים מיהודה ושומרון ומזרח ירושלים. זו מטרה לגיטימית. מותר לאדם לחלום על מה שבא לו. מותר לו גם לפעול לפנים משורת הדין כדי לקדם את אותן מטרות. מה שלא לגיטימי הוא ביצוע מעשים פליליים. ואין ספק כי התיעוד שסיפק עד כאן ביום חמישי שעבר על פעילות שוברים שתיקה, כמו זה שפורסם בינואר על תעאיוש, בצלם ושוברים שתיקה, מצביע על פעילות פלילית לכאורה.



נובק סיפקה עוד טיעון להגנת ארגונה, כשאמרה שאין טעם לפגם באיסוף חומרים צבאיים מסווגים, משום שהארגון מפרסם אך ורק מידע שמקבל אישור של הצנזורה הצבאית. אבל אם הם מפרסמים מידע בלתי מסווג בלבד, מדוע הם אוספים מידע מסווג? ולמי הוא מיועד?



העיוורון האירופי


על פי ארגון NGO MONITOR, 61% מתקציב שוברים שתיקה בשנת 2014 הגיע מממשלות זרות באירופה. בינואר פרסום פרשת הקרקעות הביא למהומה בפרלמנט הבריטי. על פי דיווח בעיתונות המקומית, מחוקקים דרשו ממשרד החוץ הבריטי להסביר מדוע בריטניה מממנת פעילות המסכנת את חייהם של פלסטינים.



מעניין אם לאחר הפיגועים בבריסל, מישהו יזדעק על כך שממשלות אירופה מממנות ארגון שאוסף מידע מסווג על צה"ל. אי אפשר להגיד שמימון פעילות אנטי־ישראלית פוגע ביכולתם של האירופים להתמודד עם הג'יהאד העולמי. אבל אפשר להגיד שגורמים המממנים פעילות אנטי־ישראלית ורואים בישראל מקור הבעיות של המזרח התיכון, מתקשים להתמודד עם טרור ג'יהאדיסטי.



בעקבות הפיגועים בבריסל הביעו גורמי ביטחון ישראלים ואמריקאים ביקורת על התפקוד הירוד של כוחות הביטחון הבלגיים. הבעיה העיקרית, חלקם העידו, פוליטית. הבלגים, כמו שאר האירופים, מסרבים להתמודד עם איום הג'יהאד. במקום זאת, הם מחפשים כל דרך להתעלם מהסכנה. האובססיה שלהם עם ישראל משחקת תפקיד מרכזי בניסיונות אלה. לתפיסתם, אם ישראל אשמה בכל, אז אפשר לפתור את הבעיה האסלאמית באמצעות שפיכת מיליארדים על הפלסטינים ומימון ארגונים ישראליים רדיקליים.



האמת היא שמעולם לא הייתה הצדקה לעמדה זו. ולפחות מאז הפיגועים בלונדון ב־2005, ברור שמחבלים פלסטינים הם חלק אינטגרלי במארג הג'יהאד העולמי: ראש חוליית המחבלים שביצעה את הפיגועים בלונדון היה קשור למחבלים הבריטים שביצעו את הפיגוע ב"מייק'ס פלייס" מתחת לשגרירות ארה"ב בתל אביב בשנת 2003.



אבל כפי שהבריטים התעלמו מהממצאים לפני 11 שנה, ואף על פי שגורמי הטרור התחזקו והתפשטו בכל היבשת, במקום להתנער מעוינותם כלפי ישראל ולהפסיק להטיל עלינו את האשמה לכל צרותיהם עם האסלאם הקיצוני - הרחיבו האירופים את הפעילות החתרנית שלהם נגד ישראל בשטח ופתחו במלחמה הכלכלית שלהם באמצעות סימון מוצרים ישראליים שמקורם מעבר לקווי 67'.



ערש תנועת החרם נגד ישראל הוא דרום אפריקה. שם, בוועידת דרבן שהתקיימה ערב ה־11 בספטמבר 2001, נולד הרעיון להשתמש בארגונים בלתי ממשלתיים כדי ליצור דה־לגיטימציה נגד ישראל ולתייגה כמדינת אפרטהייד. באוקטובר האחרון אירח נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב זומה את ראש חמאס חאלד משעל בפרטוריה, וכבר מאז 1994, על פי פרסומים שונים, מפעילים חיזבאללה, אל־קאעידה וארגוני ג'יהאד אחרים מחנות אימונים במדינה. על פי המדווח, מדרום אפריקה, מקום הולדתו של שבוע האפרטהייד הישראלי, יצאה ההוראה למחבלי אל־קאעידה לבצע את הפיגוע בקניון בקניה ב־2013.



אבל על פי מנכ"ל משרד החוץ, ד"ר דורי גולד, ראשי הממשל בדרום אפריקה עדיין לא מבינים את הסכנה. בשבוע שעבר ביקר גולד בדרום אפריקה. במהלך הביקור ניסה בעדינות להסביר למארחיו שטוב לא יכול לצאת מתמיכה בחמאס ובשאר ארגוני הג'יהאד, ושפעילות כזאת, לצד פעילות אנטי־ישראלית, אינה מחסנת מפני מתקפות ג'יהאדיסטיות. גולד התרשם שמארחיו לא היו מסוגלים לקלוט את דבריו. הסכנה לא מספיק מוחשית עבורם.



ועבור האירופים? עכשיו, כשברור שלמחבלי דאע"ש יש יכולת לפגוע בכל זמן ובכל מקום שהם רוצים ברחבי היבשת, האם מנהיגי האיחוד יבינו כי כל הכסף שהשקיעו בהחלשת ישראל לא עזר כהוא זה להגן על אירופה מפני הג'יהאד העולמי? האם הם מבינים כי מימון ארגונים שאוספים מידע מסווג על צה"ל לא עוזר להם להילחם בטרור האסלאמי בחוצות עריהם? האם מאוחר מדי עבורם להתעורר מהחלום המתוק, שבו ישראל אשמה בכל הצרות?



בכל מקרה, עבור ישראל הלקח זהה. אסור לאפשר לטירוף לחגוג. אסור לרשויות החוק לקבל את טיעון אנשי השמאל הקיצוני כי מטרתם הנעלה של "סיום הכיבוש" מקדשת את האמצעים. ואסור לממשלה לתת פס לאירופים התומכים בארגוני השמאל המצפצפים על החוק. אסור לקבל בשקט את הטירוף האסטרטגי שלהם, שלפיו באמצעות החלשת ישראל הם ישכנעו את כוחות הג'יהאד העולמיים למקד את האש בציונים.



[email protected]