מצב האומה: אמריקה הייתה זקוקה למרוץ המטורף של טראמפ כדי להבין לאן הידרדרה

טראמפ לא אמר כמובן אני אהיה ב־א־מ־ת ניטרלי. בעיניו כל בני האדם שווים. בכולם יש פוטנציאל רווח, וכולם ניתנים לתחמון או לדריסה, ומי כמוהו מימש את העיקרון הזה כל ימי חייו. ואם להרוויח מחייב לדפוק אחד מן הצדדים, אזי לביזנסמן שקרח זורם בעורקיו לא תהיה שום בעיה לדפוק גם את נתניהו. NOTHING PERSONAL. זה ביזנס. הוא אומנם שילם את מס המעבר לקולות היהודים בלה בלה ביבי וירושלים, אבל הבן אדם אמר "פלסטין" בכנס איפא"ק בהקשר של מו"מ מול ישראל. הכי צלם בהיכל.

דעתי עליו לא השתנתה מאז אותו מאמר שבו ייחלתי לניצחונו במפלגה הרפובליקנית. לא משום שהאיש ראוי להיות נשיא ארה"ב אלא משום ש: א. מתחריו הרפובליקנים הרבה יותר גרועים ממנו, וב. ניצחונו יבטיח את ניצחון המפלגה הדמוקרטית. נגד טראמפ יש חזית אחידה של דמוקרטים ורפובליקנים ובצדק, התופעה מבחילה עד מבעיתה. אלא שאמריקה הייתה זקוקה למכה הזו של טראמפ, למראה הזו מול פרצופה, כדי להבין לאן הידרדרה. וגם זה מיתרונות המרוץ המטורף של טראמפ.

סריקה שטחית של העדפותיו הלאומיות החברתיות והכלכליות של קרוז אמורה להעביר צמרמורת בגב השיש של אברהם לינקולן הצופה על בתי הנבחרים. הוא מתנגד נלהב להגבלות שמציע הנשיא אובמה על נשיאת נשק. מתנגד להפלות מלאכותיות. לנישואים חד־מיניים. מתנגד להלבנה של מריחואנה, מתנגד לתוכנית ההלבנה של אובמה להעניק חנינה למהגרים בלתי חוקיים ואפילו לרפורמת ההגירה הבין־מפלגתית, אף על פי שהוא עצמו בן למהגר קובני. מצדד בבניית חומה בין ארה"ב למקסיקו. מתנגד קבוע וקולני להסכם הגרעין עם איראן (השווה אותו להסכם מינכן). מובן שהוא ידיד נפש של ישראל ונתניהו, והדבר השני שאותו יעשה בהיכנסו לבית הלבן הוא להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים. רק שמישהו יספר לו שכבר יש בירושלים קונסוליה והיא עוסקת בענייני פלסטין.

כשטראמפ מדבר על אמריקה גדולה, אתה רואה ברוקר שמוכר מניות זהב שעדיין לא כרו אותו; כשקרוז מדבר על אמריקה שלו, אתה רואה את פרשי מסעות הצלב דוהרים לעבר האופק. טראמפ אולי יהפוך את טקסי הראווה המצועצעים של הבית הלבן למופעי קרקס הוליוודיים, אבל אין ספק שבנושאי חוץ וביטחון, חרף ההתרברבויות שלו, הוא יהיה הרבה פחות מסוכן מקרוז, שאלוהים וישו מנחים אותו בשידור חי. הישראלים שמעכלים בלי בעיות את מופעי השטנה של נתניהו ליברמן ושות' יבלעו בלי בעיה גם את השחר הזהוב של אמריקה.

זה לא שאני מתעב את קרוז. או שהדמוקרטים מתעבים אותו. אלה הרפובליקנים שמתעבים אותו, אבל קרוז הוא בשר מבשרם ונתמך על ידי מטורללי מסיבת התה. אחרי שנים של חיכוך מולו במסדרונות בתי הנבחרים על גבעת הקפיטול, הרפובליקנים יודעים איך לגנוב איתו סוסים. מטראמפ הלא צפוי הם פוחדים. לא ברמה הלאומית אלא ברמה הפנים־מפלגתית. גם אם אתה לא יודע למה לצפות מטראמפ, יש לארה"ב מערכת איזונים ובלמים שתדע ליישר אותו. אצל קרוז אתה יודע בדיוק למה לצפות, והידיעה הזו מבעיתה הרבה יותר מאשר הצהרה מטורללת זו או אחרת.

טראמפ הוא קודם כל סוחר, וסוחר שיכול לשנות את דעתו מהיום למחר, נכון יותר מהרגע להרגע. אין לו כבוד, אין לו אלוהים, אין לו אידיאולוגיה, יש לו רק חשבון של רווח והפסד, ובכל נושא ועניין הוא יעשה את החשבון שלו, ובעזרת המערכת גם את זה של אמריקה.

באשר לרבנים שמחו: כל מילה אמת. הם מוכיחים את נאמנותם לארצם, ארה"ב, בכך שהם מגנים את טראמפ. חבל שהם אינם רגישים לעמם ולמולדתם היהודית ולהסתה מבית היוצר של נתניהו ושות'. בינתיים טראמפ מפלג את איפא"ק, וגם זה נזקף לזכות האיש והג'ורה. לכן, רוץ דונלד, רוץ.