חקירות מודיעיניות הן הכלי היעיל ביותר כיום בידי ארגוני הסיכול והמודיעין להשגת מידע יקר ערך על ארגוני הטרור והעומדים בראשם, על מפקדי השטח, ספקי הנשק, המובילים והנהגים והסייענים הלוגיסטיים האחרים. חקירות ישירות של חשודים הן אומנם תהליך לא פשוט המחייב השקעת משאבי זמן וכוח אדם, כמו גם התמודדות עם נחקרים חדורי מוטיבציה דתית או לאומית קיצונית. אולם להבדיל ממעקבים טכנולוגיים, החקירה מאפשרת מגע ישיר, פנים אל פנים, עם מארגן או מבצע הפיגוע, ומכאן היא יכולה להתמקד גם בפרטים חיוניים ולספק אינדיקציות מהירות לגבי אמיתות המידע המתקבל, דגשים הנוגעים לפעילות התשתית, כוונותיה לטווח הקרוב, מיקום נשק ועוד.
פרק הזמן שלקח לבלגים להגיע אל המחבל מפריז התברר כקריטי. אין ספק כי מעצר החשוד במועד מוקדם יותר וחקירתו באופן מהיר, מקצועי ויסודי, היו יכולים למנוע את סדרת הפיגועים האחרונה. מעצרו של המפגע הנוסף מנמל התעופה בבריסל יאפשר למודיעין הבלגי והצרפתי להגיע לחשיפה רחבה יותר של תשתית הפעילים והסייענים, ויש להניח שתוביל למעצרים נוספים ולחשיפת התשתית של מבצעי הפיגועים.
המפתח למלחמה קשה ועמוקה בטרור נמצא ביכולתם של ארגוני המודיעין האירופיים לממש את ייעודם. כדי שזה יקרה יש לשנות את החקיקה ברוב מדינות היבשת, לאפשר למודיעין לבצע מעקבים חיים וטכנולוגיים אחרי חשודים, לבנות ולאפשר תפיסת איסוף מודיעינית כוללת מול שטחים נרחבים שבהם שוהות אוכלוסיות סיכון מוכרות, להקל ביכולת המודיעין לעצור ולחקור חשודים בטרור ולהחמיר בענישה. מעל הכל, על האירופים לבנות בהקדם מנגנון תיאום מבצעי וטכנולוגי בין כל ארגוני המודיעין ביבשת, וישנם רבים כאלו, כולל שיתוף מידע ומערכות טכנולוגיות משותפות. עד שהתפיסה הזאת לא תשתנה ולא תיושם מתודולוגיה חדשה למלחמה בטרור, ימשיך דאע"ש להכות באירופה ללא רחם.
התרעות פיקוד העורף