בסוף השבוע שעבר נסעתי לחיפה.
כל מסע לחיפה הוא עבורי תמיד גם מסע קטן בזמן, אבל בפעם הזאת התפללתי־בחילונית שהוא היה אולי גם הצצה אל עתיד שלעתים אני חושש שכבר לא יהיה פה לעולם.
הבועה החיפאית: איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב את העיר האדומה
בניגוד לסמולני תל אביב שמדברים כל היום על דו־קיום בלי לפגוש ולו ערבי אחד, בחיפה חיים את זה כמו שצריך. ביקור במסעדה בכרמל החזיר לקיפניס את התקווה
התרעות פיקוד העורף