אפשר היה להרגיש באווירה המתלהטת השבוע בהיכל התרבות ברמלה, עירו של החייל היורה. ראש העיר, יואל לביא, ארגן כנס הזדהות עם החייל היורה. על האירוע הוא שמע כשהיה בביקור בגאורגיה, ומבית המלון התקשר ללשכה וביקש שיפנו את היכל התרבות לאירוע ספונטני.
"עושים חטא ממשי וקוברים חייל ואת בני משפחתו לפני שהסתיים התחקיר", אמר. "אני קורא ששר הביטחון הצהיר שהחייל סרח. מאיפה הוא יודע מה הולך בחדרי חקירות? יש להתבייש בהתנהגות הזאת ובהתנערות מהאחריות. שר הביטחון והרמטכ"ל שמים את החייל במקומות האלה ומעבירים אליו את שיקול הדעת".
האולם ברמלה לא היה עמוס, אבל הטורים היו גבוהים. "זה לא החייל הראשון שהפקירו. איפה המ"פ? איפה המג"ד?", שאל אהרון ליס שהגיע לאירוע עם חולצה ועליה הכיתוב "חברון מאז ולתמיד". "היו חייבים לנקות את השטח. אני לא מבין למה צריך להגיש עזרה למחבלים?".
הדברים הללו ודומים להם שנשמעו במהלך השבוע גורמים למוסי רז, מזכ"ל מפלגת מרצ וממקימי יחידת מגלן, לחשוש. "אני לא זוכר שאי פעם בהיסטוריה ראינו תמונה של חייל צה"ל עושה מעשה כל כך חמור", הוא מציין. "אם יש ציבור גדול שמוכן להגן עליו, זה רק אומר שהציבור הזה יהיה מוכן להגן על המעשה הכי חמור והכי נפשע שיעשה חייל וזה מה שמפחיד. מצד אחד, יש את האהדה הטבעית של 80% מהציבור שחייל הוא הבן שלנו, ומצד שני זה המעשה הכי חמור שבן אדם יכול לעשות. אנחנו נמצאים כאן בקונפליקט, ולכן רבים בוחרים להכחיש ולהשתיק".
אבל על במת היכל התרבות לא שותקים. בזה אחר זה עלו נואמים, בהם עידן בני, נכה צה"ל שלדבריו שילם מחיר יקר לטובת המדינה. "אני חרד לבן שלי אחרי מה שעושים לילד שלנו", צעק בקול רם. "יש גבול לכמה המדינה יכולה לשתוק. הבן שלי היה יכול לשרת ליד הבית, אבל אמרתי לו 'אביב, אם אתה עושה צבא, תעשה הכי טוב שאתה יכול'. יש לי ילד שאמור להתגייס ואני מתלבט אם לשלוח אותו, כי נתניהו רוצה לרצות את אובמה ואת כל העולם. הגיע הזמן לשנות. שתקנו, ספגנו אבל ברגע שאתה מכניס לכלא ילד שבא לשרת את המדינה, חצית קו אדום".
השיחה עם עידן עוררה תשומת לב, והובילה להתקהלות. "בשביל מה נתנו לו נשק, שיעשה ממנו יתד באוהל?", שואל מאיר כהן, פעיל מרכז הליכוד בעיר. "מה עושים עם מחבל? הורגים. הרי המחבלים לא התחשבו בי עד היום, אז למה שאתחשב בהם? ראית את הסקרים: 89% מבקשים לשחרר את החייל. רוב המתנגדים הם בני דודים וערב רב שבא ממצרים".
אלו בדיוק הקולות שאופנהיימר ציפה לשמוע. "מה שכואב לי שזה מחדד שוב את התחושה של השמאל האליטיסטי", הוא נאנח. "אני לא חושב שיש לנו איזו בעלות על המוסר או עליונות מסוימת. אם תשב אחד על אחד עם אותם אנשים ותראה להם את הסרטון, בסוף הם יבינו. אבל התדמית של השמאל והצורה שבה הוא נתפס מייצרת אטימות והתנגחות. אני לא משוכנע שכל מי שהגיע להפגנות חושב שהחייל פעל מאה אחוז, יכול להיות שהוא מנסה להתריס מול ההתנשאות שבאה לפעמים מאיתנו".
יואל לביא הוא אחד המנהיגים שאליהם מכוון אופנהיימר. "אנחנו אוהבים את חיילי צה"ל שעושים את העבודה למעננו", אמר לביא בנאומו בהיכל התרבות. "מי ששולח ומביא לבית הדין חייל מצטיין אזוק באזיקים, אולי פועל לפי הנהלים, אבל אין בו לב ואהבה לחייל. אין פה בעיה של טוהר הנשק, זו יכולה להיות תקלה מבצעית. לא לוקחים חיילים מצטיינים ושמים מאחורי סורג ובריח. זה מסר שגוי. כבר שמעתי קולות שקוראים לא לשלוח ילדים לצבא. אוי לנו רמטכ"ל ואוי לנו שר הביטחון, לאיפה הבאתם את העם המסור הזה?".
אופנהיימר, שעד היום עושה מילואים בשטחים, רחוק מלראות באירוע תקלה. "החייל סיים את חייו של אדם אחר מבלי שיש לו סמכות", קובע אופנהיימר. "אם לא נאשים אותו, מה המסר? היום פלסטיני ומחר מפגין מחו"ל שסתם עצבן? יש לי הרבה ביקורת על צה"ל, וכאן הצבא התגלה כמבוגר האחראי".
כמו בכל אירוע מהתקופה האחרונה, גם בזה הופנתה אצבע מאשימה כלפי התקשורת. "חשוב לזכור שהתקשורת מציגה לעתים תמונה שאינה משקפת בצורה מהימנה את המציאות ושרוצה להשפיע על דעת הקהל ולפעמים קובעת סדר יום ציבורי, על ידי העלאת נושאים שיש לה אינטרס לקידומם", אמרה שולה ארבל מנהלת תיכון ברמלה.
"מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות זו תקשורת שהפכה לבית משפט שחורץ דין וכך לא אמורה להתנהל מדינת חוק מתוקנת", הוסיפה המנהלת. "כל ההאשמות והחשדות יתבררו אך ורק בבית משפט. תופעה של סיכול ממוקד על ידי התקשורת הינה מסוכנת לדמוקרטיה ולמדינת ישראל, שכן דבר זה עלול להביא לכך שכל אדם שחושב להקריב את חייו כדי לשרת את המדינה, יחשוב פעמיים שמא ביום בהיר אחד תהרוס התקשורת את חייו מבלי שיזכה למשפט צדק".
דברים דומים אמר גם נציג התלמידים, עדן מרוואלי. "מתפתחת בנו התחושה שנצטרך להסתובב עם עורך דין צמוד במהלך שירותנו הצבאי, כי אין לדעת אם פעולה שנבצע תגרום למערכת להתנער מאיתנו, ולמדינה ולתקשורת לעשות לנו משפט שדה לפני בירור מעמיק ומקצועי".
הטענה שנעשה לחייל משפט שדה מקוממת את מוסי רז. "החייל עצמו עשה משפט לאותו אדם, שלא הורשע והיה חף מפשע בדיוק כמו החייל, וגם גזר עליו עונש מוות", הוא אומר. "אני מנסה לחשוב אם יש מפקד בצה"ל שמוכן שמחר בבוקר חייל כזה ישרת תחת פיקודו. אני לא הייתי מוכן. זה חייל שיורה בניגוד לפקודות מפקדיו. אז לא טוהר הנשק, לא חייל מצטיין ולא בטיח".
בשבועות כאלה אי אפשר לארגן לחיצת יד מפויסת בין השמאל לימין, כמו שני קווים מקבילים שלעולם, אבל לעולם לא ייפגשו. "לאחרונה כשניסיתי באירועים חריגים לייצר שיח ציבורי נזרקתי מכל המדרגות, ולצערי היה צריך אירוע כל כך בעייתי בשביל לשים זרקור על תופעה הרבה יותר רחבה", מסכם אופנהיימר. "אני רוצה להאמין שהמסר יחלחל גם לחיילים. אם אדם מנוטרל, אין להם שום סמכות לעשות בו שפטים. אם הם לא השתכנעו שזה אסור, שיפחדו וייזכרו בחייל עם האזיקים".
התרעות פיקוד העורף