בכנס שנערך השבוע באוניברסיטת ת"א הטיח שר האוצר: מי שהאג'נדה אינה מוצאת חן בעיניו שלא יצביע כולנו. בטוח שנתניהו לא יצביע כולנו, אבל ימשיך להטיף לשריו "להיות כחלון" כל עוד נוסחת ההצלחה עובדת ומבטיחה את המשך הישרדותו.
"חשוב לי לדבר על האווירה ועל כך שאנשי עסקים לא רוצים להגיע לישראל כי הם חוששים שמישהו יבוא אליהם בטענות. הסקטור העסקי מותקף וצריכים להגן עליו", אמר כחלון, "הוא מביא את הכסף ובממשלה מוציאים אותו עבור חינוך ולרווחה. הגענו למקומות לא טובים ואני לוקח על עצמי חלק מהאחריות".
הנוכחים לא האמינו למה ששמעו ולא ידעו למי להאמין: לניאו־ליברל החדש או לכחלון הפופוליסט. שר האוצר לא הסתפק במילים והטיל על ח"כ כהן, איש הסקטור העסקי בכולנו, להחיות את "השולחן העגול" הזכור לטוב. שר האוצר מתכוון לזמן אנשי עסקים, לשמוע את תובנותיהם ולהפוך את המפגש לפורום קבוע. מיד אחרי פסח יזומנו לפגישה ראשונה מנהלי החברות שמניותיהן מרכיבות את מדד ת"א 25 (25 החברות שנפח המסחר שלהן הוא הגבוה ביותר).
ח"כ כהן ביקש ממיכאלי להירגע ולא להטיף מוסר לחברות העסקיות. בוטה יותר היה דוד חודק, שאגב היה מבין עורכי הדין הבודדים שהסכימו לייצג את הבנקים בנושא שכר הבכירים. חודק הטיח: "את מדברת על סולידריות ושוויון שהתאים לרוסיה הסובייטית לפני הרבה שנים, ותראי לאן זה הגיע".
אם לא די בכך, עו"ד רלי לשם ממשרד מיתר ליקוורניק, ועו"ד דוד תדמור מצחצחים חרבות לקראת עתירה לבג"ץ בעניין שכר הבנקאים. חודק: "הסכסוך מול כחלון מיותר. לו הבנקאים היו מתעוררים בזמן, ניתן היה להגיע להבנה על שכר הבכירים. גיבשתי רעיון לחתום על אמנת שכר וולונטרית ל־15 הבכירים בסקטור הפיננסי. המנהלים היו מתחייבים להקפאת שכר לשנתיים, והכנסת הייתה מוותרת על החקיקה. לצערי, זה לא קרה וסביר להניח שהבנקאים יעתרו לבג"ץ כבר בימים הקרובים".
דוח שטרום הגיע בפעם המי יודע כמה לישורת האחרונה, ומה שנותר הוא סגירות אחרונות. שר האוצר מוכן סוף־סוף להתגמש, אם כי אף פעם אי אפשר לדעת מה הוא באמת חושב. "זו הפעם הראשונה לאחר 50 שנה שקיימת אפשרות להקמת שני בנקים בישראל בהליך מקוצר", הוא צהל, ובצדק.
בשבוע הבא מתוכנן סבב פגישות מואץ עם צמרת בנק ישראל כדי להכריע ולסגור פינות. אם לאחריהן יישארו כאלה, הן יובאו להכרעת נתניהו. כחלון עדיין לא הצליח בהורדת מחירי הדיור, כך שהשלמת רפורמה בבנקאות חיונית מבחינתו, אף שהפוטנציאל להישג מיידי רחוק מזה של רפורמת הסלולר.
סקטור החוגגים כלל גם את יבואני הרכב, שתדלקו רווחים כאילו אין מחר. הריבית האפסית הריצה את הקונים לשוק המכוניות לקול מצהלות יבואנים כמו קרסו מוטורס או דלק רכב. וישנן גם אלה שרווחיותן המריאה בזכות צניחת מחירי האנרגיה. שתיים מהבולטות הן פז ואל־על. להן ניתן לצרף את בתי הזיקוק וישראייר. אלה פחות או יותר החדשות הטובות במגזר העסקי. האחרים, ובראשם הגופים הפיננסיים, נמצאים ברווחיות מאכזבת הטעונה שיפור.
פיטורי עובדים הם כבר מכה. אבל יש יוצאי דופן: עובדי הסקטור הציבורי יכולים לישון בשקט. שם לא רק שלא מפטרים, אלא אף קולטים עובדים חדשים.
"אין ספק שההפרטה תצא לפועל", אומר לי יו"ר הדואר, המשלים שנתיים וחצי בתפקיד. צאיג דחה תוכנית עסקית גירעונית שהוצגה על ידי מנהל הדואר הקודם והעדיף תוכנית הבראה מקיפה. מה יהיה עם האיחורים הבלתי נסבלים בקבלת מכתבים? "גם זה יטופל. אנחנו לא מושלמים ויש מה לשפר. אפילו מבקר המדינה שביקר בחודש שעבר ציין את הירידה בתלונות נגד הדואר".
התעניינתי במטרת ביקורו בישראל, והוא הסביר שמדובר בתחזוקה ובהתעדכנות בתחומי העסקים השונים. "התחרות בענף ראיית החשבון מחריפה, והמשימה העיקרית של כל משרד היא לשמור שהלקוח יהיה מרוצה. איך עושים את זה? בעבודה קשה ובאספקת שירותים משלימים שאינם קיימים במקומות אחרים. אנחנו לא מתפשרים על האיכות. ההתמחות שלנו היא בעסקים בינוניים, ואנחנו מכירים מצוין את אופי הצרכים שלהם".
"חוסר הוודאות בטווח הקצר יימשך. האפשרות שבריטניה תעזוב את הגוש אינה בדיוק מסייעת. אירופה חשופה עדיין לשווקים המתפתחים, מה שיוצר אי ודאות נוספת. אבל אי אפשר לדבר על אירופה כגוש אחד. למשל באירלנד או בספרד מתחילים לראות סימני התאוששות ראשונים. עדיין לא ברור אם היציאה מהמשבר תקרה ב־2017. ההתאוששות לא תתרחש בכל מקרה בבת אחת. מספר ההזדמנויות העסקיות שהמשבר יוצר הולך וגדל".
"אנחנו מרוצים מאוד מ־RSM ישראל. בפירמה הבינלאומית עשינו מיתוג מחדש הניצב על בסיס של שלושה עקרונות ניהוליים. השלוחה בישראל המנוהלת על ידי ראובן שיף פועלת בהתאם לכל העקרונות ודומה לדנ"א העסקי שלנו. לפירמה המקומית יש בסיס לקוחות איתן. היא מחוברת למערכת הביטחון וקשובה לצרכים העסקיים שלה. אנחנו נהנים מהידע שנצבר כאן בתחום הטכנולוגיה והסייבר. אני מייחל להעמקת שיתוף הפעולה"
התרעות פיקוד העורף