בשבוע שעבר התקיים פה כנס מרשים ביותר על הצורך להילחם בחרם על ישראל. מי לא בא לעזור, פוליטיקאים, אנשי עסקים, פרופסורים מרחבי העולם. כולם הסכימו שתנועת החרם בנויה על טקטיקה. היא מקדמת דמוניזציה שיטתית של ישראל ואידיאליזציה של הפלסטינים. אף מילה על סכסוך טריטוריאלי, אף מילה על היעדר הנהגה בצד הפלסטיני או על סרבנות, וכמובן אף מילה שישתמע ממנה שישראל בערכיה הבסיסיים שואפת לשלום. המושכים בחוטים של החרם מייצרים חומרים מחצאי אמיתות או שקרים מוחלטים כדי לבסס את הטענה שהישראלים הם ״הרעים״ והפלסטינים הם ״הטובים״. אבל את ההפצה המשמעותית של המסר עושים האידיוטים השימושיים. מדובר באנשים שהם נגררים באופיים ולא בודקים את העובדות. הם נכנעים בקלות ללחץ חברתי, הם חשים לאן נושבת הרוח ואיפה ״נכון״ להיות כרגע, ולשם הם צועדים.
אבל מסתבר שאלה לא האידיוטים השימושיים היחידים. אם מדובר במאבק לאומי וישראל באמת רוצה להילחם בחרם, כדאי שנתחיל למדוד את נבחרי הציבור שלנו על פי מידת התרומה שלהם למסרים שלו. לך תילחם באמירה שישראל היא מדינת אפרטהייד, כשחבר כנסת מהקואליציה משחרר אמירות כל כך מטומטמות. הגיע הזמן שנפסיק לאפשר לאנשים כמו סמוטריץ׳ לטעון שהם רוצים לכבות את אש החרם, אם בידם השנייה הם מספקים לו את הדלק כדי שימשיך לבעור.
איך מישהו כמו סמוטריץ׳ מצפה מאיש שמאל לשקול מילים שינוצלו לטובת הקמפיין האנטי־ישראלי, אם הוא עצמו לא עושה זאת? דני דיין אמר בכנס שלו היה אחראי על התקציב, לא היו מקצים להסברה הישראלית רק 120 מיליון שקל אלא 2־3 מיליארד. אבל תגידו, כמה כסף נצטרך להשקיע עכשיו כדי למחוק השפעה של אמירה מטומטמת אחת של בצלאל סמוטריץ׳, אוהב ישראל הנודע?
רוב תומכי ה־BDS הם לא אנטישמים. בניגוד לקיצונים שהפנימו את המיתוס שישראל היא ישות קולוניאליסטית שמונעת מהפלסטינים הגדרה עצמית סתם כי בא לה, מרבית התומכים בחרם הם אנשים שקיבלו מידע מוטעה. אלה האנשים שאיתם אנחנו אמורים לדבר ולהביא את המידע האמיתי, כמו למשל שבישראל יש שוויון זכויות מלא לאזרחים ערבים, שאין הפרדה, ושאומנם יש אפליה, אבל כולנו מנסים לצמצם אותה.
הקלת עליהם, סמוטריץ׳. ה־BDS הוא האויב של כולנו, ולמגר אותו זה דבר חשוב ומבורך. אבל בואו נתחיל בזה שנפסיק לספק לו חומרים טובים כל כך. ד
התרעות פיקוד העורף