לקראת חג החירות שבו אנחנו מציינים את יציאת מצרים ומתהדרים בעצמאות מדינית תוססת, מעניין לשים לב עד כמה הישראלים מתכחשים לעובדה שזו עצמאות בעירבון מוגבל. ישראל היא מדינה ריבונית ועצמאית, פלא של ממש, שבה היהודים עושים הכל בעצמם - ביטחון, כלא, שחיתות והתנדבות - אבל התלות שלנו ברמה המדינית והביטחונית בארה"ב הייתה ועודנה אבן הראשה לקשרים שלנו בעולם.
נתניהו אוהב לנצח, אז הוא מחכה שהמו"מ יבשיל. הוא אומר שהוא רוצה להשיג את ההסכם עם ברק אובמה, אבל לא בטוח שזה נכון. ראש הממשלה חושש במיוחד ממהלך מדיני של אובמה בחודשיים האחרונים לכהונתו, נובמבר עד ינואר. כשכבר יהיה ברור מי הנשיא הנכנס וכאשר אובמה עדיין בבית הלבן, ואין לו חשבונות פוליטיים. מדברים על תרחישים שונים של החלטת מועצת הביטחון, על פרמטרים להסדר עם הפלסטינים, אולי על נאום נשיאותי.
40% מהישראלים מסכימים עם הטענה שנתניהו פגע ביחסים עם ארה"ב. זה חושף את נתניהו במקום הכי בטוח שלו. אם לקראת הבחירות הבאות בישראל יצליחו מנהיגים בארה"ב להעביר את המסר שעד כה נכשלו בו - שנתניהו בעייתי ליחסים הכי חשובים של ישראל - זה יכול לשנות את התמונה. זו הסיבה לכך שנתניהו נזהר כמו מאש מכל מעורבות בבחירות בארה"ב. הוא על הכוונת, ואין לו שום כוונה לסייע לציידים להשיג אותו בקלות.
התרעות פיקוד העורף