עברו שנים מאז שסבתא שלי, בכל יום בחירות לכנסת, הייתה מקבלת פתק עם האותיות מחל מהבן הצעיר שלה, ובלי לשאול יותר מדי שאלות שמה פעמיה לשלשלו בתיבת הקלפי בבית הספר השכונתי אי שם בפאתי רמת גן. הסבתות המזרחיות של היום העבירו את הפיקחות שלהן מהספרה הפרטית לזו הציבורית. חלקן חברות בקבוצות פייסבוק שמנציחות את הזהות שלהן, והנכדים שלהן תובעים את עלבונם ואת זכויותיהם הכלכליות והתרבותיות. ההצבעה שלהן בקלפי כבר אינה אוטומטית. רק מה, מישהו שם בפוליטיקה לא שם לב שהשנה היא 2016 וכבר אין זה מספיק ללחוץ למזרחים על כמה בלוטות גירוי על מנת לשחרר להם את רפלקס ההצבעה לימין.
גם הסערות שעוררה שרת התרבות בשם המזרחיות לא גובו עד כה בביצועים חברתיים משמעותיים. קולה משום מה לא נשמע לשמע ההתקפה על תרבות החפלה שבימים כתיקונם היא מבקשת להיות מזוהה עמה. אין לדעת מתי ינחתו עלינו הבחירות הבאות, אבל בשל הסתירות בהתנהגות המחזרים למיניהם, הגיע הזמן שהקול המגדיר עצמו מזרחי יבין שיש מי שעדיין מנסה לעשות עליו סיבוב.