הדמיון בין ישראל לטורקיה צריך להדליק נורה אדומה אצל כל שוחר שלום ודמוקרטיה

פרשת החייל שירה במחבל המנוטרל בחברון היא הסימפטום האחרון להידרדרות, שבשורשיה נמצא הכיבוש, המשחית את אמות המידה של עם שסבל, שהפך לעם שגורם לסבל על ידי שליטה בעם אחר

אורי סביר צילום: ללא
החייל החשוד בירי בחברון יוצא מבית הדין הצבאי
החייל החשוד בירי בחברון יוצא מבית הדין הצבאי | צילום: אבשלום ששוני

הדמיון לטורקיה של ארדואן הוא נורה אדומה. גם מנהיג טורקיה מקבל סיוע מארצות הברית, תוך ביקורת על הפרת זכויות אדם. גם הוא מנודה בגלל אופי הממשל מהשתייכות גדולה יותר לאיחוד האירופי. לא פלא, אפוא, שבקרוב צפוי להיחתם הסכם לשיקום היחסים בין ירושלים ואנקרה. ארדואן ונתניהו דומים: שלטון יחיד כמעט, נישא על סגידה למנהיג, דמגוגיה, שנאת אופוזיציה ובוז לערכים הדמוקרטיים. ואכן הדמוקרטיה שלנו בסכנה אמיתית. מתקיפות חזיתיות של שרת המשפטים על בג"ץ, דרך מאמצי חקיקה גזענית נגד המיעוט הערבי על ידי ראש הממשלה ושריו, וכלה בסמוטריצ'ים למיניהם מבית היוצר של הבית היהודי, המבקשים להפריד בין יולדות יהודיות וערביות בבתי חולים. שומרי הסף של טוהר הגזע.

ארצות הברית לא אדישה להידרדרות הזו. מכתב 11 חברי קונגרס דמוקרטים, ובראשם הסנאטור הבכיר פטריק לייהי לג'ון קרי, מה־17 בפברואר, משווה בין פגיעה בזכויות אדם של ישראל ומצרים, ומתריע בפני הוצאה להורג של מחבלים פלסטינים לא חמושים. מכתב זה הוא תחילתו של מסלול ניכור אמריקאי מסוכן מישראל, המסכנת את הערכים הדמוקרטיים שלה.

בשורש ההידרדרות שלנו נמצא הכיבוש, המשחית את אמות המידה של עם שסבל, שהפך לעם שגורם לסבל על ידי שליטה בעם אחר. היו מי שהתריעו שזה ייגמר ברע. ואכן זה קורה.

תגיות:
רג'פ טאיפ ארדואן
/
תיעוד חייל יורה במחבל מנוטרל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף