סופי או לא סופי – זאת השאלה של היום שאחרי הפריימריז בניו יורק. ואפשר לומר בביטחון סביר: הילרי קלינטון – סופי. היא תהיה המועמדת הדמוקרטית. דונלד טראמפ – עוד לא סופי, אבל גם הוא מתקרב למועמדות. ושלא תהיה טעות: לקלינטון היה הישג יפה בבחירות בניו יורק, המדינה ששלחה אותה לסנאט בשנת 2000, אבל ההישג היפה יותר היה של טראמפ. כך, משום שקלינטון לא הייתה נתונה בסכנה גדולה של הפסד גם לפני ניו יורק – וטראמפ היה נתון בסכנה כזאת. הוא נתון בה, אך במידה פחותה, גם היום.



קלינטון ניצחה עם פחות מ־60% מן הקולות. כלומר, למתחרה שלה ברני סנדרס, שזכה לקצת יותר מ־40%, יש אחיזה אמיתית, משמעותית, בקרב הבוחרים. עמדותיו אומנם רדיקליות, אך הוא איננו מועמד קיקיוני. גם ישראל צריכה לקחת את העובדה הזאת בחשבון לנוכח הטון ההולך ומחריף שלו בענייניה.
ובכל זאת, קשה לראות את סנדרס מזנק לעמדת ניצחון. לקלינטון יש יותר מ־1,400 צירים, לסנדרס יש פחות מ־1,200. בשיטת חלוקת הצירים המקובלת במפלגה הדמוקרטית – חלוקה יחסית, שבה כל מועמד מקבל מספר צירים בכל מדינה בערך על פי חלקו מכלל הבוחרים – קשה לסגור פערים של כמה מאות צירים בלי ניצחונות גדולים ממש במדינות גדולות ממש. ייתכן שסנדרס מחכה לראות אם יש טעם ואם יש סיכוי לגרוף ניצחון כזה בקליפורניה, שתצביע רק בתחילת יוני ותחלק 546 צירים.
 

טראמפ ניצח עם יותר מ־60% מהקולות. ניצחון מרשים, חד־משמעי. ג'ון קייסיק, מושל אוהיו, ותקוותם האחרונה של מי שהיו רוצים לראות מפלגה רפובליקנית שבראשה מועמד מתון יחסית, נגס קצת בקולותיו, בעיקר בקרב עירוניים מהמעמד הגבוה. קייסיק מפגר במניין הצירים באורח בלתי ניתן לתיקון. הסיכוי היחיד שלו הוא ועידה מתווכת – בלי הכרעה – שתיתן לו את המנדט בזכות סגולתו העיקרית: הוא המועמד הרפובליקני היחיד מקרב השלושה שנותרו במרוץ שמביס את קלינטון בכל סקר.
 
אבל שלשום היה היום של טראמפ. הוא גרף קולות וגרף צירים. אם ימשיך במתכונת הזאת, של ניצחונות מובהקים וגורפים, עוד יש לו סיכוי להגיע וגם לעבור את מספר הקסם 1,237. כלומר, להגיע לוועידה ביולי כשניצחונו בה מובטח מראש. טראמפ, בצדק, לא סומך על כך שהמפלגה תעניק לו את המנדט אם יותיר לה פתח יציאה. לכן הוא פועל בשני נתיבים מקבילים: האחד – להזכיר שוב ושוב שגזילת ניצחונו של מועמד שמוביל על יריביו באופן ברור תהיה מעשה שמחירו הפוליטי כבד מאוד. השני - לנצח בגדול, כך שלא יזדקק לטובות. 
 
ניו יורק הייתה תחנה מוצלחת, והתחנות המשמעותיות הבאות – קונטיקט (28 צירים), מרילנד (38 צירים), פנסילבניה (71 צירים) – נראות מבטיחות, לפחות בסקרים. טראמפ מוביל בפנסילבניה, הפרס הגדול, עם כמחצית מקולות הבוחרים. הוא מוביל במרילנד עם כ־40%. אגב, בשתי המדינות הללו לא טד קרוז, השמרן מטקסס ומי שנמצא במקום השני במניין הצירים, הוא יריבו העיקרי. קייסיק הוא היריב – עם כרבע מהקולות. בדיוק כמו טראמפ, גם קייסיק הוא ממדינה הגובלת בפנסילבניה ומוכר יחסית לבוחריה. ויש לו יתרון מסוים בכך שמדינתו, אוהיו, גובלת גם במרילנד (אבל ניו יורק גובלת בקונטיקט). ההצבעה במדינות אלה, וגם בדלאוור וברוד איילנד הקטנות יותר, תתקיים בשבוע הבא.