דווקא ביום השואה, נוכח הגילויים החדשים של אנטישמיות מזוככת במפלגת השלטון באנגליה, הגיע הזמן להפסיק עם גלגולי העיניים והצקצוקים ולומר בקול ברור: תנועת ה־BDS ומפלגת הלייבור הבריטית הם אנטישמיים, כמו גם מפלגות רבות באירופה המתאסלמת והמאיצה חרמות בלתי פוסקים על בסיס אנטישמיות טהורה.

אז מה הקשר בין יום השואה לבין הגילויים החדשים של האנטישמיות בבריטניה? הצורך להתעורר ולהוריד את הכפפות. רבים מעמנו אומרים: ״לא כולם נגדנו״. ובכן היום, ביום השואה 2016, אפשר לדייק שמפלגת הלייבור ועוד כמה הם כן נגדנו.

מי לא שמע על פעילות תנועת ה־BDS בעשור האחרון? אולם יחד עם זאת, עדיין ניטשת אי הסכמה באשר לדרכי הפעולות המומלצות לפתרון הבעיה. משום מה, יש מי שמתעקשים לומר שוב ושוב שאת ה־BDS יש להביס בצורה ״זהירה״ ולא ״גורפת״. פעילי הסברה ישראלית רבים שמנסים להילחם בתופעת החרמות נתקלים בהתנגדויות לא מובנות דווקא מבית - של עיתונאים, פוליטיקאים, פקידי ממשל ואזרחים שפשוט לא מבינים על מה כל המהומה.

אך כיצד מי שלא מבינים על מה המהומה מסבירים את זה ש־50 מחברי מפלגת הלייבור הושעו בחשאי אחרי רצף של התבטאויות אנטישמיות? או את שרת החוץ השוודית שקשרה בין הפיגוע בפריז ליחסה של ישראל לפלסטינים? ומה לגבי הטוענים כי ישראל עומדת מאחורי ארגון הטרור דאע”ש?

לא בכדי תנועת ה־BDS משגשגת במדינות שבהן המנהיגים שותקים. על פי דוחות אחרונים, ישנה עלייה של יותר מ־140% בגילויי האנטישמיות בעולם,

ולמעלה מ־44% מבני הנוער בפולין מעדיפים ששכניהם לא יהיו יהודים. לנתונים הללו יש להוסיף את הרצח הנתעב של המאבטח היהודי דן אוזן בבית כנסת בקופנהגן שבדנמרק, את ההתגברות של גילויי אנטישמיות בצרפת, שהתבטאה בין היתר בפיגוע בהיפר־כשר בינואר 2015, את הכפלת מספר התקריות האנטישמיות בגרמניה ואת העלייה של 122% במספר התקריות האנטישמיות בבריטניה.

אז אולי כדאי שנעבור לשלב הבא, המעשי יותר, והוא שלילה מוחלטת של לגיטימיות ההתנגדות של הקהילה הבינלאומית לסיפוח יהודה ושומרון ורמת הגולן. צריך רק להציץ במטרות תנועת ה־BDS שדורשות "לחזור לגבולות 48’”. העולם לא שונא אותנו בגלל יהודה ושומרון או רמת הגולן, אלא משום שאנחנו, העם היהודי, ממש כמו בחזון ״העצמות

היבשות״, קמנו לתחייה במדינה היהודית והחיינו גם את שפתנו העתיקה - למרות פרעה, למרות הפוגרומים, למרות המרד הערבי ולמרות המועצה לזכויות אדם ואזרח של האו״ם. הרי גם אם ישראל תחזיר את רחוב דיזנגוף בתל אביב בכבודו ובעצמו, עדיין יהיו מי שידרשו גם את אבן גבירול.

בשנת 1904 הגיע בחור בן 15 למרחצאות הליברליות וההדוניסטיות באחת מבירות אירופה, ועל חוויותיו כתב: ״מראה העיר, גניה, כרמיה, שדיה - מצאו חן בעיני, אך לא אנשיה. כולם הם אנטישמים, שונאי ישראל… אשר כל חפצים לראות אותנו מתבוססים בדמינו”. (זלמן שז״ר).

תפסיקו לספר לנו שמנואל ואלס, פרנסואה הולנד, אנגלה מרקל ושארל מישל ״היו ישירים בהתנגדותם לאנטישמיות״. תנועת ה־BDS פרחה כאשר אנו היינו חירשים ואילמים וקיווינו שיעבור. הגיע הזמן להתעורר כי ישנם אנשים, מפלגות ואפילו מנהיגים רמי דרג שהם אנטישמים. לא אנטי־ישראלים, לא מחרימים, לא דיפלומטים, אלא אנטישמים.

הכותב הנו מומחה לדיפלומטיה ציבורית, לשעבר ראש מחלקת ההסברה במשרד ראש הממשלה ודוקטורנט במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן

רובם כן נגדנו: תנועת ה־BDS והלייבור הבריטית הן אנטישמיות

הקשר בין יום השואה ובין גילויי האנטישמיות האחרונים בבריטניה הוא הצורך להתעורר ולהוריד את הכפפות. את תנועת ה־BDS לא נצליח להביס אחרת