יש ערך רב לשכיבה במצב "כפיות" עם רופא, ולכך שתוך כדי שהוא מלמד אותך על איברים מעניינים ביותר שלא ידעת שקיימים בגופך, את מדמיינת שהוא ד"ר מקסטימי וזהו פרק ב"אנטומיה של גריי". ובכן, הנה פרק הספיישל על "האנטומיה של לירון":
אותו רופא שעזר לי להגשים את הפנטזיה, לפחות כך חשבתי תחילה, הוא חבר טוב מזה שנים רבות שבילה את רוב חייו בניכר. בהיותו כזה, הוא דאג לילות כימים להסביר לי מהם ההבדלים בביצועי המיטה של הנשים מהגלות לבין אלה ה"ציוניות", תוך שהוא משמיץ ללא הפסקה את אחיותיי הארץ-ישראליות. תחושת המחויבות הנשית הציפה אותי והרגשתי שאני חייבת לעשות לו חוויה מתקנת. לא הבנתי הכצעקתה.
הדוקטור, שהיה אמור להבין בנפשה של האישה והצטייר לי לאורך שנים כאיש רגיש, עשה טעות פטאלית ואפילו "מסרסת" כשלא הפסיק להשוות אותי, תוך כדי מעשה, לאחיותיי בגלות. אני אמנם בעד פתיחות ושקיפות, אבל הלו - אני ערומה, מהממת ומושקעת מולך, מדוע אתה מצליב אותי מול מודל פולקסווגן שנתון 2008, של הצעירה הבלונדינית עם הסיליקון שלך? אחרי שצחקתי בטירוף, ניסיתי להסביר למלומד בעדינות שיתמקד בכאן ועכשיו ואת הנוסטלגיה בנוסח מסטיקי "בזוקה ג'ו" ישמור לסיגריה שאחרי.
באופן שאינו אופייני לי, רציתי שכל הסאגה המחרמנת לכאורה תיגמר ואשתמש ביד ימין שלי על מנת להחזיר קצת מכבודי האבוד. נכון שכדי לקבל סקס מנצח צריך התאמה מינית, חושנית ומשיכה. אבל ה-א'-ב' של הג'-ד' זה פרגון הדדי ומעורר ובעיקר, גברים יקרים - התמקדות ביש ולא באין. גם אם יש לה טוסיק קצת גדול, שוין. תתמקדו בחזה המטורף או ביכולות הווירטואוזיות הרב גוניות שלה.
וזה כנראה לא משנה אם יש לו תואר "דוקטור לשם כבוד" מאוקספורד, אם הוא קיבל מצטיין שכבתי בקפיצת 200 מטר לגובה כשעוד היה עם גשר על השיניים, או שהיה אלוף בסיבובי חישוק "הולה-הופ" על האגן המגניב שלו, ברגע שהוא אינו גורם לך להרגיש אישה - הוא לא גבר.
יצאתי מחדר הכונן עם תקווה ליותר כוננויות בחדר המיטות עצמו, אולי סוף סוף עם הטייס המיוחל, שטרם יודע על מחשבות הזימה שלי בקוקפיט שלו.
התרעות פיקוד העורף