"של חיל חימוש?", אני שואלת. "אנחנו כבר חיל הטכנולוגיה והאחזקה", הוא מבהיר. "פלצנים", כתבתי לו. "תגיעי בזמן, לא לאחר, כהרגלך, יום טוב", לירן סגר עניין באסרטיביות. "כן המפקד", כתבתי לו ונעמדתי מול המראה, בודקת מה השתנה בשמונה השנים שבהן לא לבשתי מדים ולא אחזתי בנשק.
ואולי, גם קצת, למרסל הקודמת.