כיפת מרסל: מדוע השירות הצבאי שלי מוסס לי את כל הפטריוטיות

רציתי לשרת בתיאטרון צה"ל, אז עשו ממני נשקית. בשבוע שעבר חזרתי לבסיס. במונית מרצדס. לפניכם חזרתי למילואים, חלק ראשון

מרסל מוסרי צילום: ללא
חיל החימוש הפך לחיל הטכנולוגיה והאחזקה. עם המפקדים (לירן משמאל) ובבחינת תקינות של M־16 קצר
חיל החימוש הפך לחיל הטכנולוגיה והאחזקה. עם המפקדים (לירן משמאל) ובבחינת תקינות של M־16 קצר | צילום: דובר צה"ל
2
גלריה
מרסל מוסרי חוזרת לימים עברו. צילום: דובר צה"ל
מרסל מוסרי חוזרת לימים עברו. צילום: דובר צה"ל | מרסל מוסרי חוזרת לימים עברו. צילום: דובר צה"ל

"של חיל חימוש?", אני שואלת. "אנחנו כבר חיל הטכנולוגיה והאחזקה", הוא מבהיר. "פלצנים", כתבתי לו. "תגיעי בזמן, לא לאחר, כהרגלך, יום טוב", לירן סגר עניין באסרטיביות. "כן המפקד", כתבתי לו ונעמדתי מול המראה, בודקת מה השתנה בשמונה השנים שבהן לא לבשתי מדים ולא אחזתי בנשק.

ואולי, גם קצת, למרסל הקודמת.

תגיות:
מרסל מוסרי
/
שירות צבאי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף