דבר שני, אחרי שאתה והטרמפיסט ביררתם פרטים כלליים, מנסים לצלול לעומק ולהבין מי האדם שקפץ לך לרכב. פחות או יותר היה לי מושג במי מדובר, כי הוא בא איתי מהפגנה סוערת מול היישוב דומא, שאורגנה על ידי הגרעין הקשה של הימין הקיצוני. ואני מרשה לעצמי להגיד ימין קיצוני, משום שבמהלך ההפגנה פגשתי נער גבעות שאמר לי “מי שבא לפה היום אלה הקיצוניים ביותר. מה אתה חושב, ששמאלנים או אפילו ימנים רגילים יבואו להפגנה הזאת?".
זה התחיל בכך שד' הסביר לי שיש לזרז את הפיכת מדינת ישראל מדמוקרטיה למלוכה (“מלכות ישראל") ובכך ליצור קרקע נוחה בשביל ביאת המשיח.
בנקודה זו אשתו, הגב' אלירז פיין, מגיחה מהצד, אוחזת בתינוק ומבהירה ש"אנחנו פה עם שני תינוקות, לא אחד". אני מברר גם איתה מהי עמדתה בנוגע להימצאותם של הילדים במקום. “אנחנו מגדלים פה גיבורים", היא משיבה, “לא נמושות. על ארץ ישראל צריך להילחם, ובגלל זה אנחנו מגדלים גיבורים".
שנייה לפני שכולם מתקפלים אני מבחין בזוג פיין מכניס את הילדים לאוטו. שמוליק מתמקם בכיסא הנהג, אלירז מתיישבת מאחור עם שני הילדים. “שתהיה נסיעה נעימה", אני אומר, “סעו בזהירות, סיימתם את מכסת הסכנות שלכם להיום".
כשאני יוצא מהבית של א' כבר חשוך בחוץ. הדבר היחיד שרואים זה את האורות של הכפר הפלסטיני בורין הסמוך ליצהר. במשך השנים תושבי הכפר הזה ותושבי יצהר נקלעו לשלל עימותים. אני מסתכל אל עבר האורות וחושב שבעוד עשר שנים אחד מהיישובים האלה ייעלם. אין אופציה אחרת. כדי שמשהו יוכל לשרוד במציאות הארץ ישראלית הסבוכה, משהו אחר צריך להיהרס.
התרעות פיקוד העורף