אבל אשל הוא לא הטייס הקלאסי שצמח רק בין הקוקפיט למועדון הטייסת. מאז שמונה לראש להק אוויר לפני 12 שנה, אשל השקיע לא מעט בלימוד של הצבא הירוק, גם דרך הרגליים. בשנותיו במטה הכללי, כראש אג"ת ומפקד חיל האוויר, הוא התגלה כמצביא, וכמו איזנקוט, הוא בעל מחשבה עצמאית ולא חושש להביע אותה. אשל עוד יכול להיות רמטכ"ל מצוין לצה"ל.
בשבועות האחרונים זכיתי להכיר לא מעט גיבורים שחיים בקרבנו. אמיתיים, לא מהסוג שיורה בראשו של מחבל ששוכב גוסס. אנשים שברגע האמת, בלבה של התופת, פעלו בחירוף נפש וכנגד כל הסיכויים וחשפו שיש בהם הדבר הזה שאנחנו קוראים לו גבורה. נדמה שהיום, בתחילת שנתנו ה־69, העם הזה זקוק לגיבורים יותר מתמיד.