אני זוכר היטב את היממה האחרונה של רא"ל גבי אשכנזי כרמטכ"ל. התלוויתי אליו לביקור פרידה מנכי צה"ל בבית הלוחם בתל אביב. הלשכה כבר הייתה ארוזה, ובני גנץ כבר מונה לרמטכ"ל. והנה, אנשי התקשורת שהתלוו לביקור דיווחו לרמטכ"ל היוצא כי שר הביטחון דאז אהוד ברק הופיע במהדורה המרכזית של שלושת ערוצי הטלוויזיה ותקף בחריפות את אשכנזי בטענה ש"הציבור בישראל צריך לדעת שהרמטכ"ל אשכנזי איננו מוסרי, איננו ערכי ואיננו מקצועי".
דבריו של גולן ביום חשבון הנפש והזיכרון היו בבחינת הצבת תמרור אזהרה מפני תהליכים ומגמות שמתרחשים בחברה הישראלית. אני סבור שהחברה שלנו בוגרת וחסונה דיה כדי להכיל נאום שכזה, רווי תוכן ולא רק ססמאות נבובות וקבועות ודברי הפחדה, הנשמעים בדרך כלל בימי זיכרון ומועד. הזובור שעבר סגן הרמטכ"ל מראש הממשלה ערב יום הזיכרון ויום העצמאות, הוא סממן נוסף לקץ הממלכתיות ולקידוש השיקולים הפוליטיים הגוברים כאן על כל דבר אחר.
לא קראתי את טיוטת הדוח, אבל אם מדובר בביינהורן, אני בטוח שהביקורת לא תפסח על אף תחום ועל אף בעל תפקיד. העובדה שראשי ממשלה לדורותיהם אוהבים לראות תמיד את ראשי הצבא מתחת לגיליוטינה לאחר מלחמות, דוחות ביקורת וועדות חקירה היא כבר עניין אחר.
כעת, לאחר יום העצמאות, שבו כישראלי חשתי גאווה גדולה על הענקת פרס ישראל לדורון אלמוג ולרב אלי סדן בגין מפעל חיים, אני, אבי בניהו מקיבוץ השומר הצעיר להבות חביבה, מציע לשר החינוך נפתלי בנט להמליץ בשנה הבאה על הענקת הפרס לדויד'לה בארי ול"עיר דוד". הם ראויים לכך בשם כל הדורות שידעו מניין באנו.
התרעות פיקוד העורף