אני מתבונן בפרצופים הניבטים מהתמונות הישנות. סר מארק במדי צבא. שפם וכובע קצינים. דומה מאוד לסטאלין. ז'ורז', אף שהוא דיפלומט ועורך דין - גם הוא לבוש במקטורן צבאי. סייקס נראה נבון ונחוש, פיקו חולמני משהו. גם הוא משופם. כמעט לכולם היה שפם אז. באמצע מלחמת העולם הראשונה.
לטובת הקוראים שלא צפו (או שהספיקו לשכוח), להלן תקציר הפרקים הקודמים: ערב מלחמת העולם הראשונה שלטה האימפריה העותמאנית בחלקים עצומים של אסיה הקטנה, חצי האי ערב, ארץ ישראל, סוריה ועיראק של היום. אבל סימני ההתפוררות ניכרו בכל. המשטר היה מושחת ונוטל בקשיש, משרוך נעלו של פקיד המכס בביירות ועד קצה הטורבן של הסולטן באיסטנבול - הכל היה סחיר. גם מהפכת "הטורקים הצעירים" ב־1908 לא חוללה שינוי אמיתי.
המלחמה הסתיימה רק ב־1918, אבל כמעט מיומה הראשון החלו דיונים באנגליה, וגם ברוסיה ובצרפת - איך יחלקו את עור הדוב לאחר שיצודו אותו. סייקס ופיקו אינם סתם שני דיפלומטים. הם נציגי אימפריות. כוחם נובע מאותו ביטחון אימפריאלי שהעולם שייך להם. ככה זה כמובן גם היום. מכוח החוצפה הזאת נשלח לחצי האי ערב "לורנס איש ערב", קצין מודיעין בריטי, כדי לארגן שם מרד בדואי נגד הטורקים. הוא היה מגובה בהבטחה בריטית להקמת מדינה ערבית ענקית מדרום טורקיה ועד קצה חצי האי ערב. הבטחה שנוסחה במכתבי מקמאהון, הנציב העליון הבריטי במצרים, לשריף חוסיין ממכה.
במקביל - מארק סייקס קיים מגעים רצופים עם אהרונסון בלונדון ובקהיר, תוך שהוא מסתיר מפניו את ההסכם עם פיקו. וכאשר ז'ורז' פיקו כינס באפריל 1917 מסיבת עיתונאים במלון "שפרדס", וסיפר כי צרפת מקבלת את כל "סוריה הגדולה", מאל־עריש ועד אדנה ועד החידקל, תוך שהיא מנטרלת בקלות את כל ההתנגדות הציונית בלונדון, ושבקרוב תתגבר על ההתנגדות הציונית בארה"ב - התקשו במטה הצבאי בקהיר להתבונן בעיניו של אהרן אהרונסון. סייקס הכחיש מה שנכתב בהסכם. אחרי הכל: רשת הריגול של ניל"י סיפקה לבריטים אוצר של ידיעות חיוניות לכיבוש הארץ. למה לשחוט תרנגולת המטילה ביצי זהב?
הצהרת בלפור והתמיכה בציונות נועדו - לדברי סייקס עצמו - לעקוף את ההסכם. להבטיח כי רק בריטניה תקבל מנדט על ארץ ישראל. היהודים והציונות שלהם היו התירוץ. לא הסיבה. סייקס, שנטען עליו כי הפך את עורו ממתנגד לציונות לציוני נלהב, נותר נאמן לאינטרס הבריטי ולו בלבד. עבר הירדן - שלושה רבעים מהבית הלאומי שהובטח ליהודים - נקרע ונמסר לערבים בידי האימפריאליזם הבריטי, כתרגיל פשרה בין ההבטחות הסותרות ליהודים ולערבים, בין השטרות שחתמו לטובת המשפחה ההאשמית לבין מה שיכלו לשלם אחרי שבית סעוד השליך את ההאשמים מחיג'אז והצרפתים גירשו את פייסל מדמשק.
נתניהו, המוכן לגייס את מצרים של א־סיסי, את סלמאן מסעודיה ואת עבדאללה מירדן רק כדי להכניס את בוז'י לממשלתו, עלול לשלם במטבעות של אינטרסים לאומיים ארוכי טווח כדי לקיים את הקואליציה הרעועה שלו. אם יש משהו שהוא היה חייב ללמוד מהסכם סייקס־פיקו - זהו רוחב היריעה. ראיית האינטרס העמוק וארוך הטווח. הסכמים המונעים מכוח ראייה כזו עשויים לשרוד מאה שנים. הסכמים קואליציוניים מתקיימים - אם בכלל - רק להרף עין היסטורי.
התרעות פיקוד העורף