השבועות הקרובים יהיו רגישים במיוחד סביב עזה. המאמץ לאיתור מנהרות נמשך, וכל מנהרה נוספת שתתגלה תחדד את הדילמה של חמאס. מדיניות ישראלית מחושבת, שגם תציע לחמאס אופק אחר, יכולה למנוע התדרדרות לא רצויה שכזאת ולחסוך מאיתנו את הקרבת חייהם של עוד כמה עשרות בחורים בקיץ הזה.
בעבר השמיע ליברמן לא מעט מילות הערכה כלפי הרמטכ"ל גדי איזנקוט. ועדיין, לא יהיו לו חיים קלים מול הרמטכ"ל העיקש, שלא מתפשר על דעותיו ובוודאי לא על נושאים ערכיים. זו הנקודה הרגישה והחשובה ביותר במינוי שלו: האם מי שבחר להביע הזדהות עם החייל אלאור אזריה ינסה גם לשנות את ערכי צה"ל ברוח הזאת? אם יבחר בדרך של עימות כוחני עם צמרת הצבא, הוא עשוי לגלות, כמו לא מעטים מקודמיו, שעוצמתו הציבורית של צה"ל גדולה מעוצמתו של שר הביטחון. איזנקוט הוא קצין וג'נטלמן, אבל יודע להיות לוחמני לא פחות מליברמן.
הקול השפוי וההגיוני של יעלון יחסר, לא רק במשרד הביטחון, אלא גם בקבינט, אם יבחר לעזוב את הממשלה. אחד הכללים החשובים בעולם הצבאי, כמו גם בעולם העסקי, הוא לא להשפיל את יריבך. אתה צריך לנצח, אבל אם גם השפלת את היריב - הוא לא ישכח לך את זה לעולם ולנצח יחפש נקמה.
בלי קשר למה יחליט יעלון לעשות, וגם אם יעזוב את קריית הממשלה ויחלוץ את הנעלים הגבוהות, הוא יישאר מעכשיו תמיד עם מסמר בכיס, מוכן לנעוץ אותו בארונו של נתניהו. אנחנו לא משופעים בפוליטיקאים מהסוג שלו ואפשר רק לקוות שגם בעתיד נזכה לעשייה הציבורית הנבונה והמוסרית שלו. אבל כבר עכשיו יש דבר אחד שכולנו חייבים לו: תודה!
התרעות פיקוד העורף