ד"ר אביחי מנדבליט, היועץ המשפטי ה־14 לממשלות ישראל, נכנס לתפקידו לפני כשלושה חודשים, אך טרם עלה בידו להטביע חותמו על התפקיד. אומנם ההיסטוריה הציבורית והמשפטית שלו מרמזת על פוטנציאל ליועץ משפטי חשוב ובעל משקל, אך נטל ההוכחה עדיין מוטל עליו.
כניסתו לתפקיד לא הייתה חלקה ונטולת טלטלות. שני בג"צים שהוגשו בעניינו ניסו למנוע את המינוי, אך נדחו - ובצדק - על ידי בית המשפט העליון. הענן שעלה מ"פרשת הרפז" נראה כיום מלאכותי ומכוון, אבל למתנגדיו של מנדבליט זה לא הפריע. הם העדיפו להותיר את העננה האפלה מעל ראשו, למרות החלטתו של היועץ המשפטי הקודם, יהודה וינשטיין, לסגור את התיק.
עוד קודם להחלטה עבר מנדבליט תקופה לא קלה של בדיקות וחקירות על ידי המשטרה והפרקליטות. רבים ציפו שקליטתו במשרד המשפטים תהיה צורמת ובעייתית, אך הוא כנראה השכיל להבין שאין טעם ואין מקום להוציא את זעמו הצודק על ה"זובור" שהעבירו אותו רשויות החקירה, ולא נתן לכך ביטוי, לפחות לא חיצוני. נהפוך הוא: ממשרד המשפטים, בעיקר מהפרקליטות, לא עולים קולות של חוסר נחת או חוסר שביעות רצון מכניסתו הרכה של מנדבליט לתפקיד. על פניו נראה כאילו נוצרים שם יחסי עבודה טובים ופוריים.
***
תפקיד היועץ המשפטי הוא העוצמתי והמרתק מכל התפקידים שמציע השירות הציבורי. ברוב המדינות הדמוקרטיות נושא התפקיד הוא שר בממשלה או חבר בקבינט, והוא גם איש פוליטי. אולם מדינת
ישראל יצרה תפקיד מיוחד וחד־פעמי, שאינו פרי של מהלך מתוכנן מראש, אלא תוצר של מציאות שהתפתחה ללא כוונה מראש. היועץ המשפטי לממשלה בישראל איננו איש פוליטי אלא נמנה עם עובדי הציבור הבכירים. הוא מרכז בידו סמכויות עצומות ועצמאיות, והוא מכריע גורלות הן של אישים פרטיים, כאשר הוא מחליט על העמדתם לדין, והן של הממשלה, כאשר הוא בוחן את חוקיות פעולתה והחלטותיה.
מאז תחילת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה הראשון, יעקב שמשון שפירא, נעשים ניסיונות חוזרים ונשנים על ידי המערכת הפוליטית לבטל את התפקיד, לצמצם את סמכויותיו או לפצל את המשרה. עד כה כל הניסיונות לצמצם או לגרוע ממעמדו ומסמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה לא צלחו, בעיקר בשל יוקרתו הציבורית ובשל חוסר הרצון של המערכת הפוליטית להתעמת איתו חזיתית.
היועצים המשפטיים גויסו לתפקיד מעולם המשפט, מהאקדמיה וממשרד המשפטים. שני היועצים שקדמו למנדלבליט, שכיהן בעבר כפרקליט הצבאי הראשי וכמזכיר הממשלה, מילאו את התפקידים האלה בעברם: מאיר שמגר, מהחשובים ביועצים המשפטיים לדורותיהם, היה פרקליט צבאי ראשי ואליקים רובינשטיין היה מזכיר הממשלה. נתון זה מבטיח שלמנדבליט יש ניסיון ראוי וחשוב.
אך כאמור הזמן המועט שחלף מאז שנכנס לתפקידו אינו מספיק כדי לשפוט את מעשיו, אם כי יש סימנים מעודדים, בעיקר ההיתר שהעניק לחקירות של יצחק הרצוג, אריה דרעי וחיים כץ, בתקופה פוליטית רגישה מאוד. אלו מעידים על בסיס מוצק של תפיסת שלטון החוק.