בניגוד לפוליטיקה, שבה ניתן להעניק משמעויות ופרשנויות שונות למהלכים אלה או אחרים משום שהכל בעיני המתבונן, בנושאי ביטחון העובדות לרוב ברורות, וקשה להתווכח איתן.
לפי שעה, נראה שהמלך עבדאללה מצליח להחזיק מעמד לא רע למרות מצוקותיה של ממלכתו, בהן גם הנטל הכלכלי בשל קליטת יותר מחצי מיליון פליטים מסוריה. שירותי הביטחון וצבאו מתפקדים היטב, שומרים על גבולות הממלכה ומסכלים לא מעט תוכניות לפיגועים מצד דאע"ש. שיתוף הפעולה הצבאי להגנת הגבולות המשותפים, שהיה תמיד הדוק, נמשך כסדרו ותורם ליציבות.
אך כמו בצפון כך גם בדרום, הערכת צה"ל היא שלפי שעה חמאס מורתע וחושש מעימות. מנהיגיו אומרים במפורש שאינם מעוניינים בסיבוב נוסף. יש סיכוי טוב שהשקט בדרום יימשך שנים אחדות, אך זה גם מותנה בגמישות שתגלה ממשלת ישראל למה שחמאס מכנה "הסרת המצור". המפתח הוא בהבנה של ישראל כי עליה לעשות כל מאמץ להקל את מצבה הכלכלי הבלתי אפשרי של הרצועה - מים שאינם ראויים לשתייה, הפסקות חשמל, 60% מובטלים.
נתניהו ויעלון התנהלו עד כה כאילו אין שום דחיפות בפתרון הבעיה ועולם כמנהגו נוהג. מפתיע היה אם כן לשמוע בכינוס את שר התחבורה, ישראל כץ, שנחשב לאיש ימין מובהק, קורא להקמת נמל ימי צף שיחובר לעזה באמצעות גשר יבשתי. אם יימצא הסדר לבעיותיה הכלכליות של עזה, יגברו הסיכויים שהשקט בגבול הרצועה יאריך ימים.
הצגה פשטנית זו של המציאות מונעת משיקולים פוליטיים. מסעות הפחדה וזריעת בהלה תמיד משרתים משטרים לגיוס הציבור להתייצבות מאחוריהם. נתניהו הביא את הטקטיקה הזו של חיפוש מתמיד אחר אויבים - פעם זו איראן, פעם דאע"ש ופעם BDS - לדרגת אמנות. כך גם מגויסים או מתגייסים יהודים עשירים, שממהרים לתרום ביד רחבה למסעות נגד האנטישמיות, ארגוני החרם או אויבי ישראל. אלה ואלה לא נותנים לעובדות לבלבל אותם. הם מתקשים לקבל את התובנה שישראל היא מעצמת־על אזורית. ישראל היא שמשון המודרני.
התרעות פיקוד העורף