אלא שלמרבה הפלא, דווקא מכיוונן של מדינות ערב השתררה דממה. מצרים, ירדן והכוח העולה במדינות המפרץ – איחוד האמירויות – שאינן חוששות לבקר את ירושלים במילים בוטות וחריפות כשהן רוצות, בחרו שלא להגיב בפומבי למינוי ליברמן. מי שמכירים את העולם הערבי יודעים עד כמה השתיקה הזאת רבת משמעות. בעידן היחסים החשאיים של ישראל עם מדינות ערב, עידן שאינו מתאפיין בצילומים במדשאות הבית הלבן, מעדיפים המשטרים המתונים באזור שבישראל ישררו גורמים יצירתיים ושקטים, שניתן לקיים איתם דיאלוג הרחק מאור המצלמות. ליברמן עשוי עוד להתברר כאיש הנכון עבורם.
במסגרת המדיניות האגרסיבית יותר שהוא מבקש לנהל מול חמאס, ליברמן יכול להנחות את ראש אמ”ן להפנות יותר משאבים לטיפול בעזה והג’יהאד העולמי. פעולות מודיעין מהסוג הזה אינן קשורות לאיום המיידי על מדינת ישראל, אבל יש להן משמעות קריטית ליציבות המשטרים במצרים, ירדן ומדינות המפרץ הפרסי. עוד סיבה מבחינתן של ידידותיה השקטות של ישראל לבחון בתשומת לב את מדיניותו של שר הביטחון החדש.
התרעות פיקוד העורף