השליטה בתודעה הציבורית מאפשרת אפילו לעצב את הזיכרון הלאומי ולעשות שימוש ציני במנהיגי עבר של הימין שבזמן אמת זכו למסע דה־לגיטימציה גרוע מזה שעובר היום נתניהו. מנחם בגין מגויס בידם היום כסמל של דמוקרטיה, הכרה בעליונות בית המשפט ושלטון החוק. אבל בזמנו הוא הוצג כמסית נוסח מוסוליני ודמגוג מסוכן מחרחר מלחמה. תחושת האסון הלאומי שליוותה את המהפך ב־77' שברה שיאים כאשר משה דיין ועזר ויצמן התפטרו מממשלת בגין והוחלפו על ידי יצחק שמיר ואריאל שרון. הזובור התקשורתי שעובר היום נתניהו על מינוי ליברמן הוא כאין וכאפס לעומת מה שעשו בזמן אמת למנחם בגין, שהיום מהווה לאותה תקשורת חצופה וצבועה אילן גבוה להיתלות בו.