בעוד 22 יום יחלפו 12 שנה מאז המקרה שלי. אי אפשר לשכוח את היום הזה. זה היה היום הראשון לקיץ, 22 ביוני, 2004. ריאד נקבר למחרת, ביום ההולדת שלי. זה היה יום רגיל. בני היה צריך להיות במעון יום בנצרת. הורדתי את הבנות שלי בבית הספר ובאותו היום, במקום לעבוד בנצרת, הייתי צריך לנסוע לעבודתי כעובד סוציאלי בחיפה.
אב ששכח את בנו ברכב: "לא יוצאים מזה, לא חשוב כמה שנים עוברות"
מאוחר יותר, אנשים חשבו שאני משקר או חולם בהקיץ, אבל משום מה באותו היום, הסתכלתי במראה האחורית ולא ראיתי כלום. בראש שלי, הילד שלי היה במעון היום שלו
התרעות פיקוד העורף