אז אולי הדרך הנוכחית להחליפו שגויה בעיקרה? אולי קודם כל ולפני הכל, צריך למצוא אלטרנטיבה שלטונית ראויה. לעת עתה ברור לציבור השפוי שאין כזו. נכון לעכשיו, כפי שזה נראה, אין אדם בפוליטיקה הישראלית שמסוגל ויכול להחליף את ראש הממשלה המכהן. כולם מדברים על שלום, אף אחד לא יודע לעשות את זה; כולם מדברים על ביטחון, אף אחד לא מסוגל לספק את זה; כולם מדברים על הפחתת מחירי הדיור, אבל גם יאיר לפיד ומשה כחלון רק מדברים. באופוזיציה בכלל עסוקים בסכינאות פנימית, בוועידות ובשטויות. לנהל או לשלוט - הם לא מסוגלים גם בתוך הבית שלהם.
יתכן שהאיש סובל מלקות לא נעימה כלל: כאשר מדובר במימון חייו הוא התרגל שאחרים משלמים. אולם עד שיימצאו ראיות מוצקות שיאפשרו העמדה לדין - ובאמצעותן הדחה פוליטית - התקשורת ברובה תמשיך להיות בלוז־לוז סיטואיישן. היא לא יכולה לנצח בנקודות, רק בנוק־אאוט, אבל מה לעשות שהיריב מסרב ליפול לקרשים, גם כאשר שופט הזירה מתחיל בספירה? לקרב הבא היא צריכה להגיע עם אסטרטגיה מגובשת יותר, ועד אז – לחזור למרתפים.
התרעות פיקוד העורף