1 זה קשה, זה כואב וזה תהליך שייקח שנים. לאחר שנים ארוכות חווה ישראל את הייסורים הנובעים מהחלפת אליטות. צריך לקרוא לתהליך בשמו כדי שנבין, כדי שנדע לפרש וכדי שיכאב פחות. וזה כואב מאוד, לכולם, כמו הכאב שחש הנחש המשיל עורו ומגדל עור חדש: "נשל הנחש" קוראים לזה. וזה יכול להיות תהליך נכון ובריא, אם נדע לקבל ולהתמודד איתו.
וקחו את הספורט: זה כבר לא מכבי והפועל ת"א ואפילו לא בית"ר ירושלים, אלו דווקא מכבי חיפה ובאר שבע וסכנין. ובתרבות ובבידור: קיסריה כבר מזמן שייכת לזמר הים תיכוני, ושלמה ארצי, עדיין "המלך", מרגיש בבית גם ב"זאפה". עומר אדם ומשה פרץ וקובי פרץ ועידן רייכל ו"קפה שחור חזק" זה הדבר הבא. בגדול, לא בהכללה.
זה קורה גם בצה"ל, בפיקוד ובשדה. יותר בנים ובנות מהציונות הדתית ויותר עולים ובני ערי פיתוח, ואלה יהיו המפקדים ואחר כך המנהלים והמנהיגים. וזו בהחלט אליטה חדשה. וגם בעיתונות יש תהליך כזה של החלפת דור והחלפת אליטות, ושם זה דווקא יותר קשה ויותר כואב, גם ליוצאים וגם לנכנסים וגם לנשארים, וגם מתוקשר יותר.
השיווק הישיר של החקלאים לצרכנים בפתחי המשקים במושבים ובאתרים נוספים הולך וצובר תאוצה. הציבור הולך ומפנים את העובדה שהמחיר הגבוה נובע לא מהחקלאי אלא מפערי התיווך בדרך אליו. הרבה משפחות באות לרכוש עם הילדים ומסבירים להם למה כאן ולא בסופר, וזה כבר עניין חיובי כשלעצמו. שבת שלום.