בחג השבועות, כשהיה רבי נחמן בקהילת זאסלב, דיברו לפניו החסידים על אחד מחבריהם, שיצא לנסות את מזלו בעסקים בפטרבורג ונתקע שם זמן רב. כל פעם חשב שהנה הפעם יצליח בעסקיו, אך שוב ושוב נכשל. "כך קורה כשבאים למקומות כאלה", אמר ר' נחמן, "בכל פעם חושב אדם שהנה דווקא הפעם יצליח, אך לא כך".
"הלך עם סוסו מארמון המלך להשקותו מים. ניגש אל הפּלוֹמפּ, משאבת מתכת בעלת ידית שאיבה. קפץ הסוס לפתח הפלומפ, נעלם ואיננו. זעק האיש צעקות גדולות: 'סוסי היקר! סוסי הנהדר!'. מיד הגיעו רבים לראות על מה הצעקות. אמר להם 'סוסי היקר קפץ לתוך הפלומפ'. תמהו האנשים עליו מאוד והחלו להכותו. 'טיפש!', אמרו, 'כיצד יכול סוס גדול לקפוץ לתוך משאבה קטנה?'. רצה האיש לברוח משם, אך לפתע שם לב כי ראשו של הסוס מציץ מפתח המשאבה. 'הנה הוא, הנה הסוס שלי!', צעק. 'אין כאן שום סוס!', צעקו עליו והכו אותו, כי חשבוהו למשוגע. שוב הוציא הסוס את ראשו מהפלומפ, ושוב צעק, ושוב הכוהו". כך סיפר ר' נחמן והוסיף "וקצת מובן הנמשל".
הגישה שמעניקה למפעל הפיס לגיטימיות רואה בו סוג של מס עקיף. מס עקיף הוא כלי לגיטימי. מותר למדינה שמחזיקה מערכת בריאות ציבורית לדרוש יותר כסף עבור סיגריות שצרכניהן עתידים ליפול למעמסה על מערכת הבריאות. מותר גם למדינה שסובלת ממחסור בדירות להטיל מס שבח על רכישת דירה שנייה. בכל המקרים האלה המס מושת על מי שהפרוטה, לפחות לרכישת סיגריות או דירה שנייה, נמצאת בכיסו. אלא שבמקרה של הפיס את המס משלמים על בורות.
אין צורך לסגור את מפעל הפיס, להפך. בראשו עומד כיום אדם ערכי שרחוק מאוד מלהיות "לץ". בראשות עוזי דיין זכה לפני שבוע מפעל הפיס בפרס ההימורים האחראיים מטעם איגוד מפעלי הלוטו האירופי. אם ייקח על עצמו את המשימה, להחזיר את הפיס למתכונת שבה הוא נוצר, קרי מפעלי הגרלה שבהם הסיכון להתמכרות לא גבוה, אין כמו האלוף (במיל') דיין כדי לעשות זאת. כתפיו מספיק רחבות כדי להצדיק את הירידה ברווחים שתגרום העלייה בערכיות.
התרעות פיקוד העורף