קרבות המים, אילן הפושע, והוונטילטור המטרטר. בוסי חוגג שבועות

ג שבועות, חג מתן תורה, חג הקציר, יום הביכורים, יום הקהל, יום החמישים, חג המים - מבין שלל שמות החג אימצו ילדי השכונה את האחרון, חג המים. אשתקד, בשבועות, ביקרתי בשכונה, הסתובבתי בסמטאות בניסיון למצוא זכר למנהג הרטוב, לשקיות הניילון המתעופפות הנה והנה, לדליים המרוקנים על ילדי הרחוב ועל עוברים ושבים ממרומי הגגות והמרפסות. לא מצאתי זכר. שאלתי זאטוטים, בנים ובנות של תושבים ותיקים, מדוע אינם מתיזים מים זה על זה, והם הביטו בי בהשתוממות. אחד מהם העיר כי הם נוהגים להשפריץ מים רק כשהוריהם לוקחים אותה לבריכה השכונתית.

כתוצאה ישירה ועקיפה מכך, הוצאות הספרים הגדולות בוררות את כתבי הביכורים המגיעים לידיהן ביתר קפדנות. רבים מהכותבים החדשים אינם מצליחים להיכנס לשוק הספרים הכרוכים ובוחרים, מברירה או בלית ברירה, להוציא את כתביהם במהדורות דיגיטליות. רבים מבין אנשי ועסקני הספרות מנסים לבטל את החוק או להכניס בו שינויים (בעת כתיבת שורות אלה עדיין לא התקבלה החלטה סופית, אבל רוב הסיכויים שהחוק יבוטל), אך גם אם זה יקרה, חלק מהדור הצעיר כבר עשה את בחירתו. ואני, כדור ביניים, אומר להם שאפו. לאלה שעדיין לא מקבלים את הקדמה, את האבולוציה של הטכנולוגיה, את התמורות והשינויים בהרגלים, בעיקר קריאה מצג הטאבלט או הסמארטפון, אומר: בהצלת יערות הגשם כולנו ננוחם.

"לא קיבל חינוך טוב בבית. ההורים שלו חושבים שעם מכות יחזירו אותו למוטב. לא מבינים שזה רק מזיק לו".

אבא שמר על שתיקה. ציפי הפנתה את השאלה לאמא. גם היא לא ידעה איך להשיב. השאלה נותרה ללא מענה. בתום הארוחה אמא הניחה בידנו צלחת עם פירות העונה ושלחה אותנו לקרוא ספר במרפסת הסגורה, מבקשת מאיתנו לא לפתוח את התריסים. השעה הייתה שעת אחר הצהריים. החום היה כבד. הדלקנו את הוונטילטור המטרטר. אחותי אמרה שהיא אוהבת את חג המים יותר מאשר את פורים. נגסתי באפרסק לבן ובלעתי בהנאה את מיציו. “בשבועות יש את הפירות הכי טעימים בשנה", היא נטלה מהצלחת משמש בשל וקרבה אותו אל נחיריה, מסניפה את ריחו ומכניסה אותו לפיה בשלמותו. “אני חושב שלא מכניסים אותו לבית סוהר, כי הם מפחדים שהוא יפחיד את כולם ושכולם יברחו משם בגללו".

ציפי בת ה־10 - גדולה ממני בשנתיים - הסכימה איתי, אבל סייגה ואמרה שבית שם עולה הון תועפות, ולא נראה לה שלאבא יש מספיק כסף. לפתע עלו קולותיהם של החבורה ומיד אחר כך החל מטח כבד של בוץ על חלונות וקירות ביתנו ובתיהם של השכנים המתגוררים בקומות הקרקע.

חג שמח.